דף יוםיומי

סנהדרין דף נ – חומרת עבֵרתה של בת כוהן שזינתה

סוגייתנו (מט ע"ב – נ ע"ב) דנה באריכות בדירוג חומרתן של המיתות השונות, ובין השאר במחלוקת רבי שמעון וחכמים מהי המיתה החמורה ביותר – סקילה או שרֵפה. מן הגמרא עולה כי מחלוקת זו קשורה למחלוקת אחרת שלהם, בדבר עונשה של בת כוהן מאורסת שזינתה: חכמים אומרים שמיתתה בסקילה, כבת ישראל, ואילו רבי שמעון אומר שמיתתה בשרֵפה, כבת כוהן נשואה.

אין ברור מן הגמרא מהי הביצה ומהי התרנגולת, רצוני לומר: האם חכמים סברו שסקילה חמורה, ועל כן למדו שבת כוהן מאורסת נסקלת ולא נשרפת; או שמא למדו שסקילה חמורה משרֵפה מתוך ההלכה שבת כוהן מאורסה נסקלת. וכן יש להסתפק בשיטת רבי שמעון.

על פי רש"י (ד"ה ומדאפקיה, ר"ש לטעמיה), חכמים סברו שסקילה חמורה משרֵפה מכיוון שמגדף ועובד עבודה זרה נידונים בסקילה; ומכאן הסיקו שבת כוהן מאורסה לא תידון בשרֵפה הקלה אלא בסקילה החמורה. לרבי שמעון, לעומת זאת, היה ברור שאף בת כוהן מאורסה בשרֵפה, ומכאן הסיק ששרֵפה חמורה מסקילה, שהרי התורה באה להחמיר על בת כוהן שזינתה, ולא להקל עליה.

עמדתו זו של רבי שמעון נראית קשה. הכיצד חמורה עבֵרתה של בת כוהן שזינתה מעברתו של עובד כוכבים, שפשט ידו בעיקר? הר"ן עמד על שאלה זו, והשיב שהמחללת את אביה מזיקה לו, מה שאין כן עובד עבודה זרה ומגדף, שאינם יכולים לגרום נזק כלפי שמיא ח"ו.

תשובה זו פותחת בפנינו פתח להבנת מחלוקת חכמים ורבי שמעון. חכמים סברו שחטאו של עובד עבודה זרה בוודאי חמור יותר מחטאה של בת כוהן. לפיכך התאימו את עונשה של בת כוהן לרמת הענישה החמורה ביותר כפי שהיא נלמדת מעבודת כוכבים. רבי שמעון, לעומתם, סבר כי בת כוהן שזינתה, אף שהמעשה שעשתה נראה פחות חמור מעבודת כוכבים, הרי תוצאותיו חמורות יותר, ועל כן גם עונשו גדול יותר; לכן אין צורך להכפיף את העונש האמור בבת כוהן שזינתה לעונש הנלמד מעבודת כוכבים, ואדרבה, יש להסיק שהמיתה הכתובה בה – שרֵפה – היא החמורה ביותר.

כללו של דבר: לדעת חכמים חומרת העונש נקבעת על פי המעשה, ואילו לדעת רבי שמעון חומרת העונש נקבעת על פי התוצאות.

הרב ברוך וינטרוב