!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

בבא קמא דף קג – תקנת רבי אלעזר ברבי צדוק

במהלך הדיון במחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון בדין גזל אחד מחמישה ואינו יודע איזה מהן, מציעה הגמרא (קג ע"ב) כי מעיקר הדין מודה גם רבי טרפון שאם הגזלן נשבע, עליו לשלם לכל אחד מהם; אלא שהוא פוסק כי "מניח גזילה ביניהם ומסתלק" משום תקנתו של רבי אלעזר ברבי צדוק: "תקנה גדולה התקינו, שאם היתה הוצאה יתירה על הקרן, משלם קרן וחומש לבית דין ומביא אשמו ומתכפר לו". הגמרא ממשיכה ואומרת שרבי עקיבא מודה בדבר קיומה של התקנה, אך לדעתו ניתן ליישם אותה רק כאשר יודעים מיהו הנגזל.

נראה שיסוד המחלוקת נעוץ בשאלה, כיצד תיקן רבי אלעזר ברבי צדוק שניתן להביא את הקרבן קודם התשלום לנגזל, שלא כסדר המפורש בתורה: "לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו – ואת אשמו יביא לה'..." (ויקרא ה', כד–כה). החזון איש (בבא קמא סימן כ אות ו) הציע שהקנו את הממון לנגזל על ידי הפקר בית דין הפקר, ובזה נתקיימה ההשבה. אמנם פתרון זה מועיל רק אם יודעים מיהו הנגזל. אם אין יודעים מיהו, יש להשתמש בפתרון שהציע הקובץ שיעורים (פסחים אות קלג): בית דין מפקיע את חיוב ההשבה (גם זה על ידי הפקר בית דין הפקר).

מסתבר שמחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון סובבת על השאלה אם ניתן להשתמש בפתרונו של הקובץ שיעורים. שאלה זו גופה תלויה בהבנת היחס בין ההשבה לקרבן ותפקידה של ההשבה בכפרה. לדעת רבי עקיבא, ההשבה היא חלק מן הכפרה, ובלעדיה אין הקרבן מכפר. רבי טרפון, לעומתו, הבין שיש להשיב קודם את הממון מפני שאם הביא קרבן בטרם השיב את הממון, הרי זה כטובל ושרץ בידו; אך עיקר הכפרה הוא בקרבן, ולא בהשבה. לפי שיטתו של רבי עקיבא, הפקעת החיוב על ידי בית דין לא תועיל לגזלן: אמנם היא תסלק את החיוב, אך היא אינה מכפרת. אבל לפי שיטת רבי טרפון, הפקעת החיוב מועילה: היא מסלקת את השרץ מידי הטובל, ואז יכול הוא להתכפר בקרבן.

ייתכן שמחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון כפי שביארנוה – אם ההשבה היא חלק מן הכפרה – תלויה בשאלה יסודית יותר: מהו עיקר העוון בשבועת הפיקדון? לדעת רבי עקיבא, עיקר העוון הוא עצם הגזֵלה, והכפירה בשבועה אינה אלא העמקה של עוון זה; לפיכך ההשבה היא חלק מהותי מהכפרה. רבי טרפון, לעומתו, סבור שעיקר העוון הוא בשבועת השקר, והגזֵלה המסתייעת בשבועה זו אינה אלא העמקה של עוון השבועה על ידי התוצאות החמורות שהיא מסבה; על כן משסולקו התוצאות על ידי הפקעת החוב, ניתן לגשת ולכפר על עצם השבועה על ידי קרבן האשם, אף שהממון לא הושב ממש.

הרב ברוך וינטרוב