דף יוםיומי

בבא קמא דף נג – כוליה הזיקא עבד

הגמרא בדף נג ע"א מביאה את פסיקתו של רבי נתן, כי במקרה ששור תם דחף שור אחר לבור, משלם בעל השור רביע, ובעל הבור – שלושה רבעים. הגמרא שואלת: כיצד הגיע רבי נתן לחלוקה זו של התשלומים?! ממה נפשך: אם הוא סבור כי כל אחד מן המזיקים נתחייב במחצית הנזק, צריך בעל הבור לשלם את חציו, ובעל השור התם – רביע; ואם נתחייב כל אחד מהם במלוא הנזק, אמור כל אחד לשלם את מחציתו!

מבין שתי האפשרויות, נראית פשוטה יותר האפשרות שכל אחד מן המזיקים מתחייב במחצית הנזק: שני הגורמים שותפים למעשה הנזק, וממילא מתחייב כל אחד מהם במחציתו. האפשרות השנייה נראית במבט ראשון קשה: מדוע יתחייב כל אחד במלוא הנזק, אם שותף לו גורם נוסף?

נראה שאפשר להציע שתי דרכים בביאור דין זה. ניתן לומר, כי אף שבפועל שותפים לנזק שני הגורמים, יכול היה כל אחד מהם לחולל את הנזק כולו גם לבדו: השור היה נהרג מדחיפת השור התם גם לולא נדחף לבור; והוא היה מת מחמת הבור כשלעצמו, גם בלא הנגיחה. לפיכך אנו רואים כל אחד מן המזיקים כמי שביצע מעשה נזק שלם, וממילא הוא גם מתחייב על נזק שלם. מדוע, אם כן, משלם כל אחד מהם בפועל רק חצי נזק, ולא נזק שלם? נראה, כי מאחר שבפועל נגבה הנזק גם מן המזיק השני, הרי התברר כי מלוא הנזק שגרם כל אחד מן המזיקים עולה לסך חצי שווי הבהמה (כלומר: הערך של 'מלוא הנזק' נאמד גם ברמת התשלום). (האם על פי שיטה זו רשאי הניזק לגבות את מלוא הנזק מאחד המזיקים? עיין קהילות יעקב בבא קמא סימן י'.)

אפשרות אחרת היא, שאמנם אנו רואים את מעשה הנזק כמעשה משותף, ואיננו טוענים כי כל אחד מן המזיקים יכול היה לגרום לו בנפרד. אך מאחר שכל מזיק גרם לַמעשה, אנו רואים כל אחד מהם כאחראי לו, וממילא לתוצאה בכללותה, ועל כן ניתן לחייב כל אחד מהם במלוא הנזק.

שתי דרכים אלו תלויות, כך נראה, בחקירה בדבר יסוד החיוב על נזקי ממון: אם החיוב נובע מכך שאנו רואים את הנזק שעשה ממונו של אדם כאילו עשאו האדם עצמו, יהיה החיוב של כל אחד מן המזיקים שלם רק אם אכן נראה כל אחד מן הגורמים כאילו עשה מעשה נזק שלם ונפרד בפני עצמו; אם החיוב הוא על הפשיעה בשמירה, ניתן לחייב כל אחד מהם לבדו על התוצאה הסופית מצד פשיעתו שלו בשמירה.

ואכן, קצות החושן (סימן ת"י ס"ק ג) מציין למחלוקת הראשונים אם התפיסה ש"האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה הזיקא עבד" מותנית בכך שאכן כל אחד מן הגורמים יכול היה לחולל את הנזק לבדו, כדעת רש"י (ד"ה אי קסבר), או שמא אין בכך צורך, כפי שכותב במפורש הרא"ה (הובאו דבריו בשיטה מקובצת על אתר).

הרב ברוך וינטרוב