!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

בבא קמא דף נ – בור להבלו

בדף נ ע"ב נחלקו רב ושמואל מחלוקת יסודית בדבר אופן גרימת הנזק שעליו חייבה התורה בבור. לדעת רב, הגורם המזיק הוא ההבל, דהיינו אוויר הבור, בעוד ששמואל סבור כי הנזק מורכב הן מאוויר הבור הן מהחבטה בקרקעו. לכאורה מחלוקת במציאות – אך מן הדיון בגמרא ובראשונים עולה, שהיא טומנת בחובה גם שאלות הלכתיות עקרוניות.

החיוב על ההבל מקובל הן על רב הן על שמואל. אפשר שהבל אכן מסוגל להזיק; אך האם אפשר לראות בו גורם הנזק היחיד בבור? כיצד ניתן להתעלם, לדעת רב, מן הנזק שגרמה החבטה? ויתרה מזאת: אם מצאנו שנתרסקו רגלי הבהמה – האם נאמר שההבל הוא שגרם לכך?!

שאלות אלה הטרידו את הגמרא עצמה. הגמרא מסבירה, שלדעת רב אין אפשרות לחייב על הנזק שבחבטה, משום שהחבטה היא ב"קרקע עולם", ולמזיק אין אחריות לכך. אך גם אם נקבל עמדה זו, אין ברור שניתן להסיט את מוקד החיוב להבל כאשר ברור שהקרקע היא זו שהזיקה. וכך אכן תמה רבנו פרץ בתוספותיו על אתר: "ואם תאמר: מה סברא היא זו, דדבר הנראה לעיניים הוא שמת מחמת חבט שנשברה מפרקתו?!".

ממורנו הרב ליכטנשטיין שליט"א שמעתי, שניתן לתרץ קושיה זו לאור סוגיה שונה לחלוטין במסכת בבא מציעא (דף לו). הגמרא שם עוסקת בשומר שהתרשל בשמירתו, וכתוצאה מכך ברחה הבהמה לאגם, ושם מתה. השומר טוען כי אמנם התרשל בשמירתו, אך הבהמה מתה מוות טבעי, שאיננו קשור לרשלנותו; ואילו בעל הבהמה טוען כי אפשר שהמוות לא היה טבעי, כי אם תוצאה של השהייה באגם, ובלשון אותה סוגיה – "הבלא דאגמא קטלא". ובכן, לפנינו סוגיה נוספת שעוסקת בהבל שגורם נזק; אך מה הקשר בינה ובין סוגייתנו? הרב ליכטנשטיין הסביר, שכוחו המזיק של ההבל אינו אלא גורם שגורר אחריו את החיוב הממוני. האפשרות שההבל הוא זה שהרג את הבהמה היא אכן רחוקה למדיי, ואף על פי כן יש להכיר בקיומה. והיות שאפשרות זו אכן קיימת, ניתן לגלגל את החיוב כולו על השומר, ובסוגייתנו – על חופר הבור.

גם רב יודע, אם כן, שהבהמה נפגעה מן החבטה בקרקע; אלא שכאמור, לדעתו לא ניתן לחייב על חבטה זו, משום שהיא הייתה בקרקע עולם. עם זאת, מאחר שחופר הבור יצר תקלה משמעותית (=הבל שעלול לגרום לנזק), ניתן לגלגל עליו גם את החיוב על החבטה בקרקע.

הרב אודי שוורץ