דף יוםיומי

בבא קמא דף כח – נשברה כדו ברשות הרבים – מדוע חייב על הנזקים?

אחת השאלות העוברות כחוט השני במסכת בבא קמא היא מה רמת האחריות המוטלת על אדם בכל הנוגע למניעת נזקים – הן נזקים שעשה ממונו של האדם, הן נזקים שעשה הוא עצמו, בידיו או בגופו. ביטוי ידוע לשאלה זו הוא מחלוקת הרמב"ן והתוספות ביחס לנזקים שאדם מבצע בעצמו: לדעת הרמב"ן, אדם חייב על כל נזק שיגרום, ואפילו באונס גמור; ואילו התוספות סבורים, כי אדם פטור על נזקים שנעשו באונס גמור.

מחלוקת זו משתקפת גם בסוגייתנו. לדעת רבי יהודה (במשנה כח ע"א), ניתן לחייב אדם ששבר כד ברשות הרבים רק ב"מתכוין". הגמרא (שם ע"ב) מבררת מה פשרה של כוונה זו, אך במסגרת זאת לא נאריך בפרטי הדיון בגמרא, אלא נתמקד במחלוקת הראשונים. לדעת התוספות (שם ד"ה ואונס; וביתר הרחבה בתוספות רבנו פרץ שם, ד"ה ואמאי), חייב מי שנשבר כדו מדין אדם המזיק, כלומר: בעל הכד חייב על נזקים שחוללה השבירה. בגמרא מצוינים תרחישים שונים שבהם אין בעל הכד אחראי לנזק הנובע מן השבירה, והתוספות מסבירים, על פי דרכם, שבמצבי אונס מסוימים אכן ניתן לפטור אדם המזיק.

בעל המאור (יג ע"א מדפי האלפס) קיבל באופן חלקי את עמדת התוספות. לדעתו, מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בסוגייתנו נעוצה בדיוק בשאלה זו: האם בעל הכד חייב מדין אדם המזיק, כדעת רבי מאיר, או שמא החיוב הוא אך ורק במסגרת דיני בור – דהיינו, דיני יצירת תקלות ומכשולים ברשות הרבים – כפי שסבור רבי יהודה.

הרמב"ן, כאמור, חלק באופן גורף על עמדתם של התוספות, וטען שאדם אינו נפטר בשום מצב מנזק שביצע בעצמו. ממילא דוחה הרמב"ן גם את הבנתם של התוספות ובעל המאור בסוגייתנו, ומתנסח בחריפות: "אילו שתק מי שלא ידע – בטלו המחלוקות!". הרמב"ן עצמו מבין, שהחיוב בסוגייתנו הוא מצד נזקי אש; הוא מניח שהסוגיה עוסקת בנזק שגרם הכד במהלך התנפצותו, כלומר, שמדובר בנזק שיש בו כוח "להלך ולהזיק" – בדיוק כמו אש.

למעשה, הרמב"ן מניח שישנם מצבים בהם אדם יוצר בידיו מערכת מסוימת של נזק, אלא שבפועל אין הוא מזיק בידיים ממש, ולכן הוא פטור. התוספות, לעומתו, רואים גם מערכת נזק שכזו כמערכת של אדם המזיק, אלא שלדעתם ניתן לעתים לפטור גם בגדר זה.

בהמשך הסוגיה מתעוררת גם שאלת "נתקל פושע", אותה נבחן בע"ה בעיון הבא. אך חשוב לציין כבר כעת, שהרמב"ן לא הוטרד מנקודה זו, ולדעתו אף אם נתקל פושע, אין זה מחייב להציב את הנזק שיצר תחת הכותרת של אדם המזיק.

הרב אודי שוורץ