!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

בבא קמא דף כה – קרן ברשות הניזק

במשנה המתחילה בסוף דף כד ע"ב, נחלקו חכמים ורבי טרפון אם קרן ברשות הניזק משלמת נזק שלם או רק חצי נזק. בתחילה רצה רבי טרפון ללמוד בקל וחומר מקרן ברשות הרבים, אך חכמים דחו זאת בטענה "דיו לבא מן הדין להיות כנדון": קרן ברשות הרבים אינה משלמת אלא חצי נזק, ולכן לא ניתן ללמוד מכאן כי ברשות הניזק תתחייב בנזק שלם. בתגובה מציע רבי טרפון קל וחומר חדש – מרגל ברשות הניזק: רשות הרבים קלה מרשות היחיד, שהרי רגל פטורה בה, ומכל מקום החמירו בה בקרן – קל וחומר שנחמיר בקרן ברשות הניזק החמורה, שהחמירו בה ברגל. ברם, חכמים דחו גם קל וחומר זה משום דיו: סוף סוף, חומרתה של קרן מרגל נלמדת מכך שקרן מתחייבת ברשות הרבים בחצי נזק, ואם כן, לא ניתן ללמוד ממנה כי קרן ברשות הניזק תתחייב במלוא הנזק.

טענתם השנייה של חכמים נראית מוקשה. הכלל כי דיו לבא מן הדין להיות כנידון נראה נכון דווקא כאשר מקור הלימוד הוא המוגבל, שאז באמת לא ניתן ללמוד חומרה רחבה יותר ממנו עצמו. אבל במקרה שלפנינו, החיוב שבמקור הנו חיוב מושלם – רגל ברשות הניזק חייבת נזק שלם; חיוב חצי נזק של קרן ברשות הרבים לא בא אלא ללמדנו, כי הקרן חמורה מן הרגל, ולכאורה אין הוא צריך להגביל אותנו בבואנו לדון בחיוב ברשות הניזק.

דומה אפוא, שהמחלוקת נעוצה בהבנת יסוד החיוב ברשות הניזק. לדעת רבי טרפון, החיוב נובע מהימצאות בהמתו של המזיק ברשות הניזק, ואין משמעות לאופן הנזק, לפיכך לומד רבי טרפון מחיובה של רגל ברשות הניזק על חיובה של קרן. חכמים, לעומתו, סבורים, כי בדומה לנזק ברשות הרבים, גם נזק ברשות הניזק אינו מחייב אלא מצד עצם ההיזק. על כן אי אפשר ללמוד מחיובה של רגל בנזק שלם כי גם קרן תתחייב כך. לכל היותר ניתן ללמוד שאם רגל, שהיא מחייב חלש יותר, חייבת, תתחייב גם קרן מקל וחומר. אך מאחר שגדרי החיוב אינם תלויים ברשות, כי אם באופן הנזק, אין לנו ללמוד קרן אלא מקרן, וממילא ניתקל בבעיית ה'דיו': מאחר שלא מצינו שקרן תמה משלמת יותר מחצי נזק, לא ניתן לחייבה נזק שלם ברשות הניזק.

הרב ברוך וינטרוב