דף יוםיומי

בבא קמא דף יח – האם יש העדאה לצרורות?

בדף יח ע"ב מובאת בעייתו של רבא – שאינה מוכרעת בסוגיה – אם יש העדאה לצרורות, כלומר: האם לאחר שבהמה הזיקה על ידי צרורות ג' פעמים, גדל סכום חיובה לכדי תשלום הנזק השלם.

הרא"ש (פרק ב סימן ב) התקשה, מדוע לא הביא הרי"ף איבעיא זו של רבא בהלכותיו (אמנם בגרסתנו האיבעיא מופיעה, כפי שהעיר הפלפולא חריפתא באות ה); הוא מנסה לתרץ את שיטת הרי"ף, אך נשאר בסופו של דבר בצריך עיון.

שאלה דומה שאל הים של שלמה (סימן ד') על הרמב"ם, והשיב כי ספקו של רבא אם יש העדאה לצרורות, תלוי למעשה בספק הראשון המובא בשמו בדף יח ע"א – האם את חצי הנזק בצרורות משלם המזיק מן העלייה, או שמא מגופו של השור. הגמרא מסבירה, כי דין צרורות הנו מורכב: מצד אחד, משלמים חצי נזק, בדומה לקרן; מצד שני, מאפייני הנזק דומים לרגל, כיוון שהיזק על ידי צרורות הנו דרכה של הבהמה, בדומה לרגל, ואינו דומה לנזקי קרן, שאינם כדרכה. לפיכך – מבארת הגמרא – הסתפק רבא עד כמה השוותה ההלכה למשה מסיני בין צרורות לבין קרן: האם רק לעניין חצי נזק, או שמא גם לעניין תשלום מגופו והעדאה? הים של שלמה טוען, כי הכרעת הפוסקים שצרורות משתלמים מן העלייה מלמדת שההלכה למשה מסיני מצטמצמת לחצי נזק בלבד, ולא להשוואה רחבה יותר לדיני קרן, וממילא ברור שגם אין מקום להעדאה בצרורות.

תירוץ שונה הוצע באמרי משה (סימן כ"ח אות ג). האמרי משה מביא את קושייתו של רש"י (יח ע"ב, סוף ד"ה אלא), מה שייך העדאה בצרורות: והלוא דרכו של שור להזיק בצרורות, ואיננו צריכים שיזיק כך שלוש פעמים על מנת להבין שזו דרכו! האמרי משה כותב, כי קושייתו של רש"י שייכת דווקא אם נסבור שההעדאה נועדה ללמדנו על אופיו של השור; אך אם העדאה היא מעין רחמנות שריחמה התורה על המזיק – שנותנים לו הזדמנות נוספת, ועוד אחת, קודם שמחייבים אותו בנזק שלם – הריהי שייכת אף בצרורות. שאלה זו, אם ההעדאה היא מעיקר הדין או מרחמנות, מקבילה למעשה לשאלה אם פלגא נזקא קנסא (ואז ההעדאה היא מעיקר הדין) או ממונא (שאז היא מרחמנות). מכל מקום, האמרי משה טוען כי מאחר שנפסק שלגבי קרן פלגא נזקא קנסא, הרי נתברר כי עניינה של ההעדאה ללמד על אופיו של השור, והיות שבירור זה אינו נצרך בצרורות – פשוט כי אין בהם דין העדאה.

נשים לב, כי תירוציהם של הים של שלמה ושל האמרי משה חלוקים ביניהם בדבר היחס שבין קרן לצרורות לפי המסקנה. לדעת הים של שלמה, לא הושוו צרורות לקרן אלא לעניין גובה התשלום, בעוד שהאמרי משה סבור כי ניתן להשוותם לדינים נוספים, אם דינים אלו רלוונטיים גם בצרורות.

הרב ברוך וינטרוב