דף יוםיומי

בבא קמא דף יד – "וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר"

דפים יג–יד עוסקים במיקומים בהם חייבים על נזקי שן ורגל. ניתן לבחון מצבים שונים: חצר השותפים; חצר שלאחד מותר להכניס לתוכה פירות ולשני מותר להכניס לתוכה שוורים; שדה שאדם הכניס לתוכה פירות ללא רשות בעליה; ועוד. עיוננו יתמקד במחלוקת אחת בדף יד ע"א, המתייחסת לסוג מסוים של שותפות.

כידוע, על נזקי שן ורגל חייבים רק ברשות הניזק, ולא ברשות הרבים. הסברה הפשוטה היא, שברשות הרבים צריך כל אדם לשמור על פירותיו שלא יוזקו על ידי הבהמות המהלכות שם; אך אם חדרה בהמה לרשותו הפרטית של אדם, חייב בעליה לשלם, שהרי אין אדם צריך לגונן על פירותיו בתוך שדהו שלו. רבי זירא ואביי נחלקו בחצר השותפים שמותר להכניס לתוכה פירות בלבד. לדעת אביי, אם שמעון הכניס לחצר זו שוורים, והם אכלו את פירותיו של ראובן – שמעון חייב. פסק זה נראה פשוט: לשמעון אסור היה להכניס למקום שוורים, ולכן ראובן לא העלה בדעתו שעליו לשמור על פירותיו. ואולם, רבי זירא חולק וטוען: "כיון דמיוחדת לפירות, הא בעינן 'וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר' (שמות כ"ב, ד), וליכא!", כלומר: היות ששמעון רשאי להכניס לחצר פירות, הרי החצר שייכת גם לו, ואם כן, לא ניתן לומר שבהמתו הזיקה "בשדה אחר".

דומה, שאת המילים "בשדה אחר" ניתן לבאר בשתי דרכים. הפירוש הפשוט הוא, שזהו תיאור של מקום ההיזק – שדהו של אדם אחר, לאמור: החיוב על נזקי שן נובע מכך שבהמתו של אדם פלשה ללא רשות לשדהו של אדם אחר. ואולם, הסוגיה בדף נח ע"ב, הדנה באופן השומה של נזקי שן, מפרשת שהכוונה למושא הפגיעה: הבהמות פגעו "בשדה אחר", ועל כך יש לפצות.

נפקא מינא פשוטה בין ההבנות הוא דינה של בהמה העומדת ברשות הרבים ומלחכת משם פירות בתוך חצר פרטית: במקרה כזה, מושא הפגיעה הוא שדה פרטי (והמילים "בשדה אחר" באו להוציא נזק לפירות שהונחו ללא השגחה ברשות הרבים), אבל הנזק התבצע – לפחות בחלקו – ברשות הרבים, שהרי שם עומדת הבהמה!

ייתכן שזהו יסוד מחלוקתם של אביי ורבי זירא. לדעת אביי, מוקד החיוב הוא בכך שאסור היה לבהמתו של שמעון להיכנס לחצר, כלומר: המילים "בשדה אחר" מתארות את מקום ההיזק – מקום שאין לבהמת שמעון רשות להיכנס אליו. רבי זירא, לעומתו, סבור שהשאלה המרכזית היא מה היה מושא הפגיעה, ובמסגרת זו, אכן לא ניתן לומר שמה שנפגע הוא "שדה אחר" – שדהו של ראובן – שהרי לפחות במה שנוגע לפירות, שייך השדה גם לשמעון!

לשתי הבנות אלה בפסוק יש יישומים נוספים, ובע"ה עוד נדון בהם בעתיד.

הרב אודי שוורץ