!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

בבא קמא דף ז – שווה כסף ככסף

אנו עוסקים בימים אלו בתשלומי נזיקין. הברייתא בדף ז מחדשת: "'ישיב' – לרבות שוה כסף, ואפילו סובין", כלומר: המזיק יכול לשלם בכסף או ב"שוה כסף", דהיינו: בחפץ כלשהו. כמובן, עומדת למזיק גם אפשרות שלישית – לשלם בקרקע – ואז צריכה קרקע זו להיות מן המשובחות בנכסיו ("מיטב"), כפי שהתבאר בדפים הקודמים.

בהמשך הסוגיה (ז ע"ב) מסבירים רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, שהמזיק רשאי לפרוע את חובו בכל אחת משלוש הדרכים הנ"ל – כסף, קרקע או מיטלטלין בשווי החוב – ואין לאחת מהן עדיפות על פני חברתה. ואולם, בגמרא בדף ט ע"א נאמר: "רב הונא אמר: או כסף או מיטב", כלומר: המזיק רשאי לשלם במעות או בקרקע. הגמרא שם תמהה על רב הונא, שהרי שנינו בפירוש שניתן לשלם גם בשווה כסף, והיא מסבירה שאכן לדעת רב הונא, ניתן לשלם בשווה כסף רק בדיעבד – אם אין למזיק מעות או קרקע.

התוספות שם (ט ע"א, ד"ה רב הונא) הביאו מחלוקת בין הראשונים בפסיקת ההלכה: הרי"ף דחה את דעת רב הונא ופסק כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ואילו רבנו תם פסק כרב הונא, שלכתחילה ישלם המזיק במעות או בקרקע. שיטה קיצונית עוד יותר היא שיטת הרמ"ה (הובאו דבריו בנימוקי יוסף, ב ע"א מדפי האלפס, ד"ה ישיב), שאפילו תשלום בקרקע הוא בדיעבד, ולכתחילה חייב המזיק לשלם דווקא במעות, אם יש לו.

דין "שווה כסף" נידון גם בגמרא ריש מסכת קידושין (ב ע"א), והראשונים שם נחלקו בשאלה יסודית בעניין. לדעת התוספות (שם, ד"ה בפרוטה), ההלכה ששווה כסף ככסף היא הלכה מחודשת, שיש לבססהּ על מקור מפורש; המקור לדין זה בתשלומי נזיקין מבואר בסוגייתנו, אך התוספות שם מתאמצים למצוא לו מקור ביחס לקידושי אישה.

הרמב"ן (שם, ד"ה בדינר), לעומתם, טוען שזוהי הלכה פשוטה, שאין צורך לציין לה מקור מפורש, וכי סוגייתנו נזקקה ללימוד מיוחד כיוון שהיה מקום לחשוב שהלכה זו לא תנהג בתשלומי נזיקין. מדוע? את הלכות תשלומי נזיקין למדו חז"ל מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (שמות כ"ב, ד). פסוק זה מתייחס לנזקי שן ורגל, דהיינו: לנזקים שפוגעים בשדה. היה אפוא מקום להבין, כי התורה חייבה את המזיק להשיב את המצב לקדמותו: הוא הזיק שדה – וחובתו להעמיד שדה תחתיה! כדי להוציא מסברה זו – ביאר הרמב"ן – נזקקו חז"ל לדרוש מפסוק מפורש כי שווה כסף ככסף גם לעניין תשלומי נזיקין, וכי אין חובה לשלם תשלומים אלו דווקא מן הקרקע.

דברים אלה של הרמב"ן נוגעים לשאלה יסודית בדיני נזיקין: האם תשלומי הנזק באים להשלים את ההפסד הממוני (ואם כך, ניתן לשלם בכל דרך שהיא), או שמא תכליתם לתקן את הנזק (ואם כן, יש לשלם קרקע תחת קרקע). שאלה זו תחזור ותעלה, בע"ה, גם בעיונים נוספים.

הרב אודי שוורץ