| משמעות נס חנוכה במנורה / אוהד לזר |  |
|
|
||
משמעות נס חנוכה במנורה / אוהד לזר
אחת השאלות המתבקשות על נס פך השמן היא למה הוצרך נס זה. אין הקדוש ברוך הוא, כידוע, משנה אתהטבע אלא לצורך. מדוע, אפוא, צריכה היתה המנורה לדלוק שמונה ימים? זמן רב לא דלקה המנורה כלל, וכי
שמונת הימים הללו היו נצרכים כל-כך?
המהר"ל עונה:
"שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה ניצחון על ידי נס השם
יתברך שעשה זה, ולא מכוחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה שידעו שהכל היה בנס
המלחמה גם-כן".
ומוסיף המהר"ל:
"ודווקא נס זה נעשה, כי עיקר רשעת היוונים שטימאו את ההיכל... וכאשר לא היה להם שמן נעשה להם נס
כדי שיוכלו לטהר ולחנך הבית". (חידושי אגדות לשבת כא:)
בית חשמונאי טיהרוהו על ידי הדלקת השמן במנורה.
ניתן לתת הסבר אחר מדוע נעשה הנס דווקא בהדלקת המנורה. כל אחד מכלי המקדש מסמל את אחד מחמשת
החושים:
המזבחות - חוש הריח:
מזבח העולה:
"כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה לה'".
(שמות כ"ט, מא)
"והקטיר עליו אהרן קטרת סמים...". (שמות ל', ז)
השולחן - חוש הטעם:"ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד". (שמות כ"ה, ל)
הכיור - חוש המישוש:
"ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם".
(שמות ל"ב, יט)
"ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדת את כל אשר אצווה אותך אל
בני ישראל" (שמות כ"ה, כב)
"בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח', ב)
המנורה, המסמלת את הראייה, היא הכלי המתאים ביותר להתגלות הנס, משום שבעקבות הראייה בא השבח.אין ספק שהתפעלות מן הנס גדולה יותר כאשר אדם רואה אותו מאשר כשאדם שומע עליו - "לא תהא שמיעה
גדולה מראיה". כאשר מספרים לאדם על נס, התפעלותו מן הנס מוגבלת, וכך אמונו בנס מסויג. ברם, כאשר
אדם רואה וחווה את הנס במו עיניו, הוא רואה את התגלות הקב"ה ומשבחו, שהרי בעקבות הראייה בא השבח
- "וראו בניו גבורתו, שבחו והודו לשמו".
חנוכה ופורים
על פי הסברנו, ניתן לראות הבדל מהותי בין חנוכה לפורים. עיקרו של חנוכה הוא ניצחון היהודים על היווניםלפי דברי המהר"ל שנזכרו לעיל. כל היהודים לקחו חלק פעיל במלחמה. הם נלחמו וראו במו עיניהם את
הניצחון וחיו את התשועה הגדולה. לעומת זאת, בפורים הנס התרחש מאחורי הקלעים של ארמון אחשורוש.
היהודים רק שמעו על כך מן הספרים שנשלחו להם. עצמת הנס היתה, אפוא, חלשה יותר, וגם ביטוי השבח
היה חלש יותר. על פי זה, ניתן גם להסביר מדוע בחנוכה אומרים הלל, בניגוד לפורים. בחנוכה הנס היה
בראייה, ועל נס שאדם רואה הוא אומר הלל. בפורים הנס נשמע בלבד, ולכן אין אומרים בו הלל, אלא "על
הנסים" בלבד, שזהו ביטוי נמוך יותר של שבח והודאה. גם פרסום הנס נעשה על ידי הדלקת נרות, שזו דרך
פרסום בראייה. לעומת זאת, בפורים פרסום הנס נעשה על ידי קריאת המגילה, כלומר שהנס מתפרסם בשמיעה
- שמיעת האדם את המגילה.
כאשר אנו רואים את גודל הנס, במיוחד לאור השוואתו עם נס פורים, אנו מבינים את ייחודו ואת החשיבות
הגדולה שנתנו חכמים לנס זה.
