"'וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם' - מה הוא לאחוזה? ...חייכם - ברשותכם היא, אתם אוחזים ותופסים אותה, הזהרו בה פן תחרב ממעשיכם הרעים" (מדרש תדשא י"ז).

"ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החמרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשרי-חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה" (אורות א"י, א').

"'ושממו עליה אויבכם' - לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם, והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה - לא קבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה, ואין לאל ידם..." (רמב"ן לויקרא כ"ו, ט"ז).

"ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם, ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה..." (ויקרא כ', כ"ב).

"ושב ה' א-להיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' א-להיך שמה... והביאך ה' א-להיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, והרבך מאבותיך..." (דברים ל, ג'-ה').

בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק ב' / הרב שלמה לוי

כלל העולה מדברנו

הקרח הזה / הרב יהודה שביב^[1]

"כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום, חוץ מן הקרח הזה" (בכורות נ"ח.).

"...והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'. ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה בהם ארבעים ושני ילדים" (מל"ב ב', כ"ג-כ"ד).

"אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה" (אבות פ"ד מ"ב).

"וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו ונגע לא פשה טמא הוא, באש תשרפנו, פחתת היא בקרחתו או בגבחתו" (פרשת תזריע י"ג נ"ה).

"ולעניין פירושו ותרגומו זהו משמעו - קרחת לשון ישנים וגבחת לשון חדשים כאילו נכתב באחריתו או בקדמותו".