ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

פרשת השבוע

 *********

 

סיבת גלות מצרים - חלק א' / רב ניר וינברג

 

"ויאמר לאברהם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה...ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו, י"ג).

 

ויש להתבונן על מה חרי האף הגדול הזה, מהו החטא הגדול שעליו נגזרה גלות כה קשה, ושבה נאלץ עם ישראל לעמוד ביסורי עבדות ועינויים קשים?

 

המהר"ל (גבורות ה', פרק ט'), דן בשאלה זו ומביא כמה דעות בענין זה.

 

ראשית, מביא המהר"ל את דברי הרמב"ן: "והנה הרמב"ן ז"ל נתן טעם לדבר מפני שהיה אברהם מביא את שרה בנסיון גדול, שאמר 'אחותי היא', ולקחה פרעה על ידי זה, בשביל זה הביא הקב"ה את זרעו במצרים גם כן, וכמו שהביא על פרעה נגעים גדולים כך הביא הקב"ה על מצרים נגעים גדולים וכמו ששלח פרעה את אברהם במתנות רבות כך יצאו ישראל ברכוש גדול". וכתב על דבריו המהר"ל: "וכבר קמו עליו קושיות עד שנעקר פרושו מכל וכל.   שהרי אחר שנגזר הגלות עליו (בברית בין הבתרים) חזר אברהם, כשהלך לגרר, ואמר: "אחותי היא", ואיך זה יתכן, שאחר שחטא וענש אותו עונש גדול יחזור לחטא? ועוד, גם יצחק שאמר "אחותי היא", מדוע עשה כן אחר שאברהם נענש, איך יחטא עוד?"

 

אך המעיין ברמב"ן (בראשית י"ד, י) יגלה שפרוש המהר"ל ברמב"ן צריך עיון.   ואלו דברי הרמב"ן שם: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בה' שיציל אותו ואת אשתו כי יש בא-לקים כח לעזור ולהציל, גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עוון אשר חטא...ועל   ה מ ע ש ה   הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה".

 

את המלים: "ועל המעשה הזה..." ניתן לפרש בשתי אפשרויות:

  א. שנאמרו על שני החטאים: העמדת שרה בנסיון, והיציאה מן הארץ.

  ב. נאמרו על היציאה מן הארץ בלבד.

ונראית יותר האפשרות השניה, מפני שכתב הרמב"ן "על המעשה הזה" ולא "על המעשים האלה".   ועוד שיש הגיון רב בעונש גלות על עוון יציאה מן הארץ - מי שלא בטח בקב"ה שיכלכל אותו בארץ כנען, וירד מן הארץ, יצטרך את חסדו של ה' שיעלהו חזרה אל הארץ.   ובכל מקרה ע"פ שתי האפשרויות שהוצגו אין חטא הגלות ע"פ הרמב"ן בא   ר ק   על העמדת שרה בנסיון, ויתכן שלמהר"ל היתה גרסה אחרת ברמב"ן, וצ"ע.

 

דעה שניה מביא המהר"ל בשם אחרונים הסוברים שגלות מצרים היא בעבור חטא השבטים במכירת יוסף ואף יוסף חטא בכך שהביא דבה אל אביו.   אולם גם את הדעה הזאת דוחה המהר"ל: "וכל מי שיש לו עיניים לראות יראה כי סיבת המכירה, כדי שיביא לירידת מצרים, שכן דרשו 'וישלחהו מעמק חברון' מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון שנאמר לו: 'כי גר יהיה זרעך'" (סוטה יא, ע"א). והנה השעבוד של מצרים סיבה למכירה, לא שתהא המכירה סיבה לשיעבוד".

 

דעה שלישית (שם) שלא היה זה משום חטא אלא בשביל יסורין של אהבה לנקות את ישראל ולזכותם במדרגה גבוהה, ועל כך מקשה המהר"ל: "איך תאמר שיהיו אלא יסורים של אהבה.   כיון שמתו (רבים) בגלות, ובצרתם?!".

 

המהר"ל עצמו הולך בדרך סלולה שסללו רבותינו: נדרים (לב, ע"א) "אמר ר' אבהו, מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו מאתיים ועשר שנים? מפני שעשה אנרגיא בתלמידי חכמים.   שנאמר: 'וירק את חניכיו ילידי ביתו' ושמואל אמר: בגלל שאמר במה אדע כי אירשנה, ורבי יוחנן אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה מלבוא גרים תחת כנפי השכינה, שנאמר: 'תן לי הנפש והרכוש קח לך...'".

 

ראשית, מבאר המהר"ל מדוע כאשר חטא אברהם נענשו בני ישראל: "כי מן השורש והעקר - נמשך הכל, שאם נמצא החסרון בשורש, ימשך החסרון גם אל הנמשכים ממנו".   אברהם הוא שורש האומה הישראלית כמו הזרע שבו נמצאים בכח: הגזע, הענפים והפרות, וממילא חסרון שיהיה בו יתבטא לבסוף גם בפירות.

 

את דברי ר' אבהו שעשה אנגריא בתלמידי חכמים תולה בכך שלא היה אברהם בוטח בה' לגמרי - שלקח דוקא תלמידי חכמים מיראתו מפחד המלחמה ולא הסתפק באנשים רגילים הראויים למלחמה ובטח בקב"ה שיעזרהו.   ונראה להסביר שהשגחת הקב"ה על תלמידי חכמים היה מעל לטבע ומשום כך פטורים ממיסים ועניני העוה"ז, "האי מאן בדמי כרגא ארבנן עבר אדאוריתא אנביאים וכתובים..." ב"ב (ח, ע"א).   אברהם סבר שבדרך הטבע לא יהיה ניתן לנצח את ארבעת המלכים ולכן לקח עמו תלמידי חכמים שהנצחון יהיה שלא בדרך הטבע. ואלו הקב"ה מצפה מאברהם שיבין את השגחתו על העולם גם בדרך הטבע, וגם ע"י אנשים רגילים הראויים למלחמה עתיד הצדק להגלות...

 

שמואל שמסביר את החטא בכך שאמר: "במה אדע כי ארשנה" סובר לדעת המהר"ל ששורש החטא תלוי בחוסר בטחון בנתינת   ה א ר ץ. כאשר הלשון " ל ת ת   לך את הארץ הזאת   ל ר ש ת ה   " אינה לשון בעייתית.

 

ברישא של הפסוק מופיעה הנתינה שלכאורה אינה מחוייבת ואולי תלויה ברצונו של הנותן ובהתנהגותו של העתיד לקבל, לעומת הסיפא של הפסוק שמדובר בירושה שהיא הכרחית ובה יש בטחון.   לכן לוחץ אברהם על ענין הירושה דוקא "במה אדע כי ארשנה?" והקב"ה מראה לאברהם את העתיד להיות בשעבוד מצרים שבני ישראל יעבדו בעינוי הרב "ואחר יצאו ברכוש גדול" (בטחון והכרה בירושה) ואף כורת עמו ברית על הארץ: "כי ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת". והגלות באה כדי לקבוע בעם את האמונה והבטחון שהיו חסרים לאברהם בענין נתינת הארץ.

 

ר' יוחנן הסובר שאברהם לא הכניס גרים תחת כנפי השכינה - תלה את שורש החטא בכך שלמרות אמונתו השלמה לא דאג להפצת האמונה כפי יכולתו ולכן נענש באותה מדה - שיצאו בניו גם כן מרשות השכינה ויהיו משועבדים למצרים.

 

על רבותינו בגמרא מקשה האלשיך בספרו "תורת משה" (בראשית טו, ז) "והוא קשה מאד כי לא קצף עליו ה' כי אם השיבו בנחת: קחה לי עגלה...". נראה שהאלשיך הבין שגלות מצרים אינה באה על חטא ספציפי של אברהם אלא באה כהכרח ממצב מסויים.

 

וכן גם משמע מדברי הרב קוק (במאמר דרישת ה', עקבי הצאן ע"מ קפ"ח): "הגלות, כור הברזל, זקק וצירף את האומה, הוציא מן הכח אל הפועל את   ד ע ת   ע צ מ ו ת ה, את נטיותיה הגנוזות הטבעיות לה, לצדק לאורה לחיי יושר וטהרה... על כן רק עכשיו תוכל לקבל את הכל, את כל   ש פ ע   ה ד ע ת   , את כל חכמת החיים... ל ה ש כ י ל   אנחנו צריכים קודם שאנו באים להיטב, לפתח את המחשבה הטובה שלנו ממסגרותיה - קודם שאנו מטיבים ומשפרים...".

 

ודאי ע"פ הרב קוק, שאין הגלות באה על חטא ספציפי של אברהם אבינו אלא כתוצאה ממצב שאליו הגיעה האומה.   אבדה את   ד ע ת   עצמיותה וצריכה היא לקבל את   ש פ ת   ה ד ע ת   "... ל ה ש כ י ל   לפני שאנו באים להיטיב לעולם" הוא יעודנו לעתיד.

 

המילים: דעת, שפע הדעת ולהשכיל, מביאות אותנו לאחור ומזכירות לנו את אדם הראשון שחטא באכילת עץ הדעת.   כיוון כזה אנו מוצאים כסיבה לגלות ב"שער הכוונות" לר' חיים ויטאל מפי האר"י (ענין הפסח דרוש א') "כי אותם הדורות הראשונים דור אנוש סילקו את השכינה למעלה ברקיע שביעי מחמת עוונותם... ונמצא כי הדור ההוא היו ממש רעת האדם הידוע הוא   א ד ם   ה ר א ש ו ן... ואח"כ באו בגלגול   ד ו ר   ה מ ב ו ל   ואח"כ הם עצמם חזרו ונתגלגלו   ב ד ו ר   ה פ ל ג ה... וצריכים בירור אחר בירור לתקנם... ונתקנו לאט לאט... וזה היה בדור מצרים...".

 

והנה אף שדברי האר"י ז"ל נאמרו בגבהי מרומים גבוה מעל גבוה שלא לפי השגתנו, אבל כמציץ מן החרכים אולי נוכל לנסות ללמוד מתוך דבריו על סיבת גלות מצרים. ועל כך - בשבוע הבא.

 

***************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

   INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון