עבודת ה'

שיעור ארבעים ותשע - על שחיקה והתחדשות (6)

בפעם הקודמת הצענו כיצד לגלות את גובה מפלס המים במאגרים הפנימיים. תארנו סוג של מבחן וודאויות, בו האדם שואל את עצמו: "מה אני יודע בוודאות?", "מה ברור לי?".

כאשר אדם יכול לומר על דבר כל שהוא יודע אותו בוודאות, הוא מגלה, בעצם, שהמאגר הפנימי שלו מלא. המטרה של מבחן הוודאות היא לחשוף את נקודות הוודאות של האדם ולהעצים אותם. אולם, במקביל לכך מבחן הוודאות גם "מציף על פני המים" את אותם נקודות בהם לאדם אין וודאות.

הצפת נקודות אלו יכולות להוביל לשני כיוונים: כיוון אחד שאליו הצפת נקודות אי הוודאות יכולה להוביל, היא להסב את תשומת ליבו של האדם לכך שהוא "שכח" את הנקודות האלו. ההתמקדות גם בנקודות אי הוודאות תוכל לגרום לו להבחין שישנו מאגר פנימי שלם שנשכח עקב המרדף הבלתי פוסק של החיים, והגיע הזמן לשוב ולשאוב ממנו כוחות. אחת הדוגמאות היפות לכך היא השאלה "האם יש אנשים שאוהבים אותי?". אדם שחוק או עמוס לעייפה, נוטה לשכוח שיש אנשים סביבו שבאמת אוהבים אותו. כאשר אדם שואל את עצמו את השאלה הזו, והוא אינו מצליח לומר לעצמו בפשטות שאכן יש אנשים שאוהבים אותו, בדרך כלל מדובר באדם שמרוב עומס פשוט שכח שההורים שלו באמת אוהבים אותו (כמובן שכלל לא חשוב מה מצבם של הוריו, משום שגם אהבה של הורים שאינם בחיים נותנת כוחות עצומים, שהרי ישנו מישהו שבאמת אוהב אותו, שבאמת אכפת לו).

כיוון נוסף שאליו הצפת נקודות אי הוודאות יכולה להוביל היא חשיפת הנקודות בהם הוודאות של האדם באמת לא קיימת, וממילא זוהי קריאה למסע, מסע בעקבות הוודאות. אדם שלפתע לא בטוח שהוא מאמין בערכים שמכוחם הוא חי, אדם שלפתע מחדד לעצמו שהוא אינו ודאי בקשרים עם האנשים הסובבים אותו, אמור לצאת למסע. חשיפת 'גובה מפלס' המאגרים, אמורה לעורר את האדם לפגישה מחודשת עם המשאבים הפנימיים שלו.

כמובן שניתוח שכזה אינו פשוט והוא עלול לחשוף נקודות מאוד לא נעימות. לכן, כל אדם צריך לחשוב אם הוא באמת מעוניין בחשיפה זו. אולם, נדמה לי שאדם בוגר שיעשה לעצמו 'ניתוח' שכזה, יוכל להשתמש בו כמקור לחידוש מאגרים ומסע חיובי בעקבות הוודאות, ולא למסע שיפרק את חייו.

ר' אלעד גוטמן