!!
 
EAB- blank
 

עולם הברכות

ברכת המזון

נתייחדה ברכת המזון משאר הברכות בכך שהתורה ציוותה עליה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-לוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". כפי שניתן לראות, התורה לא קבעה נוסח לברכת המזון.

הגמרא בברכות מח ע"ב מספרת כיצד ניתקנה ברכה זו: "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. יהושע תקן להם ברכת הארץ כיוון שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים: דוד תקן 'על ישראל עמך ועל ירושלים עירך', ושלמה תקן 'על הבית הגדול והקדוש'. 'הטוב והמטיב' - ביבנה תקנוה, כנגד הרוגי ביתר".

הרשב"א מבאר שכיוון שהתורה לא קבעה נוסח לברכת המזון, ניתן לצאת ידי חובתה גם בהודאה גרידא, אפילו בלי המילים "ברוך אתה ה'", כדברי הגמרא בברכות מ ע"ב, שגם מי שאמר "בריך מריה דהאי פיתא" [=ברוך בוראהּ של פת זו] - יצא ידי חובתו. לאורך הדורות קבעו החכמים שבדור נוסח ברכה שתאם לזמנם ולשעתם, וכך באו לעולם ארבע הברכות הראשונות של ברכת המזון.

הראשונים הבינו שהברכה הרביעית - ברכת הטוב והמטיב - היא ברכה שתוקפה רק מדרבנן, והיא נספחת לשלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון. לעומתה, שלוש הברכות הראשונות הן יחידה אחת, בדומה לשלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה. בעקבות זאת, דן ערוך-השולחן (סי' קפח) בדינו של אדם שטעה בסדר הברכות, ואמר את ברכת הארץ ("נודה לך...") קודם לברכת "הזן". לדעתו סדר הברכות אינו מעכב, אולם בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' ט"ז) מובא בשם הרוקח ועוד פוסקים קדמונים שסדר הברכות מעכב, ומי שבירך אותן שלא כסדרן - צריך לחזור ולברכן שנית.

ר' אביעד ברטוב