!!
 
EAB- blank
 

עולם הברכות

פסוקי דזמרה

לאחר ברכות השחר, כהכנה לתפילה, אנו אומרים את פסוקי דזמרה. המקור לאמירת מזמורים אלו מובא בגמרא בשבת קיח ובברייתא במסכת סופרים: "אמר רבי יוסי: לעולם יהא חלקי עם גומרי הלל", והברייתא מבארת כי 'גומרי ההלל' הם אלו שאומרים בכל יום את ששת המזמורים הפותחים ב"הללויה" (תהילים קמ"ד-קמ"ט). לששת המזמורים האלו אנו מוסיפים את מזמור ק"נ - המזמור החותם את ספר תהילים.

לפסוקי דזמרה הללו הוסיפו חז"ל עוד שתי תוספות, כדי להשלים את ההכנה לתפילת שחרית:

1. ברכה בתחילת המזמורים ("ברוך שאמר") וברכה בסופם ("ישתבח"). כיוון ששתי הברכות האלו מהוות מסגרת לפסוקי דזמרה, הרמ"א כותב שאסור להפסיק ביניהן בדיבור אפילו לדבר מצווה. יש הנוהגים לברך "ברוך שאמר" לפני "הודו" ויש הנוהגים לברך לאחר "הודו". כיוון שברכה זו פותחת את ההכנה לתפילה, יש לאומרה בניגון ובנעימה.

2. למזמור קמ"ה, המסודר על סדר האל"ף-בי"ת, נוהגים להקדים שני פסוקים - "אשרי יושבי ביתך" ו"אשרי העם שככה לו", הגורמים תחושת כובד ראש ורוממות לפני אמירת המזמור החשוב הזה. הגמרא בברכות ד ע"ב מביאה בשם ר' אלעזר שכל האומר מזמור זה בכל יום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מסתבר, שהדבר נלמד מחתימת המזמור - "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם", המרמז לכך שאנחנו, אומרֵי המזמור, נזכה לעולם הבא בזכות אמירתו.

הגאונים מעירים שכל האומר את פסוק "פותח את ידך" בלא כוונה - צריך לאומרו שנית, וכך נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' נ"א). האחרונים נחלקו על מה בדיוק צריך לחזור: ה"מגן אברהם" כתב שיש לחזור רק על פסוק "פותח את ידך", כיוון שהוא עיקר המזמור, ואילו ה"לבוש" פסק שיש לחזור על כל הפסוקים מ"פותח את ידך" עד סוף המזמור. ה"משנה ברורה" מעיר שאין צורך לחזור על הפסוקים מייד, וניתן לחזור עליהם גם לאחר סיום התפילה.

ר' אביעד ברטוב