שפת אמת

הישיבה בסוכה והשיבה אל ה'

חג הסוכות שייך לרצף "הימים הנוראים", ומהווה מעין חתימה לימים אלה. רבים מהדרושים העוסקים בקשר שבין חג הסוכות לבין ראש השנה ויום הכיפורים מדגישים את שמחת החג של סוכות, כשמחת ההיטהרות שלאחר יום הכיפורים. בכך, למעשה, מופרד חג הסוכות מראש השנה ומיום הכיפורים, שכן אין הוא חלק ממסכת התשובה אלא השמחה שלאחר התשובה. ה"שפת אמת" בתורותיו על חג הסוכות קושר את החג לתהליך התשובה כחלק אימננטי ממנו, ולא רואה בו רק את השמחה שלאחר ימי הדין.

"אחר ימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים, שבני ישראל נקיים מהחטא, צריכין עתה גם כן לבחור בהנהגתו יתברך, והוא גם כן בחינת תשובה, מקודם היה תשובה מיראה ועתה היא מאהבה".

ה"שפת אמת" מחלק את חגי תשרי לשתי קטגוריות של תשובה: האחת היא תשובה מיראה - ואלו הם ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים; והשנייה היא תשובה מאהבה - והיא מתרחשת בחג הסוכות. ההבדל העיקרי בין תשובה מאהבה לבין תשובה מיראה הוא המניע לעשיית התשובה: בעוד שבתשובה מיראה המניע הוא הפחד מהדין - "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה", המניע לתשובה מאהבה הוא האהבה לה' הנתפסת בלבנו והמביאה אותנו לעזיבת כל דבר המרוחק מה'.

"עם כל זה שבים אליו ומבינים שאין לנו מקום מעצמנו רק לחסות בצלו יתברך" - כך מסיים ה"שפת אמת" את תורתו, ובכך מסביר כיצד חג הסוכות הוא תשובה מאהבה. היציאה החוצה מהבית היא למעשה דימוי ליציאת האדם מעצמו, לא מתוך ייסורי חטא ותחושות אשמה אלא מתוך רצון להתקרב אל ה' ולחסות בצלו. נאמר מעתה, שתי דרכים הן לניקוי האדם מחטאיו: האחת היא סילוק החטאים והרע, והשנייה היא יציאת האדם מרפש החטא אל מקום נקי וטהור - הסוכה.

ר' עדיאל זימרן