!!
 
EAB- blank
 

הלכות שבת מעשיות

הזזת בשר קפוא בשבת

האם מותר לטלטל בשר קפוא בשבת? בשו"ע (סי' ש"ח) נפסק : "בשר חי, אפילו תפל שאינו מלוח כלל, מותר לטלטלו משום דחזי לאומצא. וכן אם הוא תפוח (פירוש, מסריח) - מותר לטלטלו, משום דראוי לכלבים".

מעיקר הדין, בשר שאינו מבושל היה צריך להיחשב למוקצה מחמת גופו. "מוקצה מחמת גופו" הוא כל חפץ שאין לו שימוש כלל בשבת, ובשר חי - האדם מסיח דעתו ממנו בערב שבת, שהרי הוא אינו ראוי לאכילה. למרות זאת, הגמרא בשבת קמב ע"ב כותבת במפורש שמותר לטלטל בשבת בשר חי, כיוון שהוא "חזי לאומצא" - כלומר, אם יש אנשים המסוגלים לאוכלו כפי שהוא.

האם היתר "חזי לאומצא" נאמר רק בבשר רך, כגון עוף, או אפילו בבשר קשה - בשר צבי ופרה? ה"משנה ברורה" מביא מחלוקת בין ה"מגן אברהם" והט"ז בשאלה זו, ופוסק שבמקום הצורך ניתן לסמוך על המקלים. אמנם, האחרונים נחלקו האם ההיתר של "חזי לאומצא" שייך גם בדורנו, כאשר אף אחד אינו אוכל בשר חי שאינו מבושל. בעל ערוך השולחן (ש"ח, נח) והגרש"ז אוירבך סברו שהיתר זה אינו שייך בימינו, ולכן כל בשר שאינו מבושל הוא מוקצה ואסור לטלטלו.

ביחס לבשר קפוא, יש להוסיף לדיון אלמנט נוסף. הגמרא בשבת מה ע"ב קובעת כי אפילו רבי שמעון - המקל באופן כללי בענייני מוקצה בשבת - סבור שגרוגרות וצימוקים הם מוקצים בשבת. לדעתו, אדם המניח ענבים או תאנים על גגו כדי לייבשם ולהופכם לצימוקים או לגרוגרות - מנתק כל קשר עמם, ולמעשה מקצה אותם בפועל. שאר החפצים, גם אם האדם אינו מתכוון להשתמש בהם בשבת - הוא אינו מקצה אותם ומרחיק אותם בפועל, ולכן לדעת רבי שמעון הם אינם מוקצים. לכאורה, בשר קפוא דומה לגרוגרות וצימוקים: האדם הניח את הבשר בתוך המקפיא ובכך הקצה אותו בידיים ומנע כל אפשרות להשתמש בו בשבת.

אמנם, להלכה השוואה זו אינה נכונה. ה"משנה ברורה" (ש"י, יט) מבחין בין דבר ש"גמרו בידי שמיים" לבין דבר ש"גמרו בידי אדם". גרוגרות וצימוקים הם "גמרו בידי שמיים" - האדם מניח אותם על הגג, וממתין שכוחות הטבע יעשו את מלאכתם ויהפכו את הענבים והתאנים לגרוגרות וצימוקים. בשר קפוא הוא "גמרו בידי אדם" - סיום המלאכה (הפשרת הבשר) נותר בידיו של האדם, ולכן האדם אינו מנתק לחלוטין את הקשר בינו לבין הבשר הקפוא. ממילא, בשר קפוא אינו גרוע יותר מבשר רגיל, שלדעת חלק מהאחרונים מותר לטלטלו כיוון שהוא ראוי לאומצא.

ר' אביעד ברטוב