הלכות שבת מעשיות

חימום מאכלים בשבת

כלל גדול בידינו, כי "אין בישול אחר בישול" - כלומר, מאכלים שכבר התבשלו לפני השבת וכעת הם מבושלים - מותר לבשלם בשבת. הראשונים נחלקו האם כלל זה אמור רק במאכלים מוצקים ('יבשים') או גם במאכלים נוזליים ('לחים'). ראשוני ספרד - הרמב"ם, הרשב"א והר"ן - לא חילקו כלל בין מוצק לנוזל, וטענו שאין בישול אחר בישול בכל תבשיל, בין לח בין יבש. לעומתם, ראשוני אשכנז - רש"י, הרא"ש ורבנו יונה - סברו כי כלל זה מתייחס רק למאכלים מוצקים, אך יש בישול אחר בישול בלח.

להלכה פסק השולחן-ערוך כדעת ראשוני אשכנז, שיש בישול אחר בישול בלח, ולכן אסור לחמם בשבת מאכלים לחים אפילו אם כבר בושלו בערב שבת. הרמ"א חלק ופסק שמותר לחמם מאכלים לחים בשבת אם הם עדיין קצת חמים. האחרונים נסתפקו בהבנת דברי הרמ"א: אם אין בישול אחר בישול בלח - מדוע אסור לחמם מאכלים קרים; ואם יש בישול אחר בישול בלח - מדוע מותר לחמם מאכלים קצת חמים? ה"חזון איש" הסביר שלדעת הרמ"א אין בישול אחר בישול בלח, והאיסור לחמם מרק שהצטנן לחלוטין הוא רק חומרא. לעומתו, ה"מגן אברהם" וה"פרי מגדים" הסבירו שלדעת הרמ"א בישול מרק שהצטנן הוא איסור מדאורייתא, כי במקרה כזה יש בישול אחר בישול בלח.

סיכומו של דבר: מאכלים לא-מבושלים - אסור לחממם ולבשלם בשבת. מאכלים יבשים מבושלים - מותר לחמם בשבת, בין אם הם קרים או חמים. מאכלים לחים מבושלים - לספרדים אסור לחממם, ואילו לאשכנזים מותר לחממם אם הם עדיין קצת חמים. יש לשים לב שדנו כאן רק באיסור "בישול" מדאורייתא, וכלל לא דנו בגזירה שגזרו חז"ל, שלא לחמם בשבת כדרך שמחממים בחול מפני "מיחזי כמבשל" (=נראה כמבשל).

אילו מאכלים נחשבים לחים? בשאלה זו הסתפקו הראשונים. ה"בית יוסף" מביא בשם רבנו ירוחם שהמאכל הולך ע"פ רובו: אם רובו נוזל - הוא נחשב לח, ואם רובו מוצק - הוא נחשב יבש. לדעתו, צלי בשר עם רוטב נחשב למאכל יבש (וכך פסק הרב עובדיה יוסף). לעומת זאת, סיעה גדולה מאחרוני דורנו (הגרש"ז אוירבך, הרב משה פיינשטיין) פסקו שצלי עם רוטב נחשב למאכל לח, והרוצה לחמם את הצלי בשבת צריך לנגבו ולייבשו. עם זאת, אף הגרש"ז אוירבך הקל שמעט רוטב שעל החתיכה - כגון שמנונית המצויה על הקיגל - אינה הופכת אותו ללח.

לעיתים, החימום גורם להפרשת נוזלים מאוכל מוצק. לדעת ה"מגן אברהם", שעת נתינת המאכל על האש היא הקובעת, ואם בשעה זו הנוזלים היו קרושים - המאכל נחשב ליבש. הלבוש חלק על כך, וטען שהולכים אחר סופו של הבישול, אך ה"חזון איש" וה"משנה ברורה" פסקו כ"מגן אברהם".

ר' אביעד ברטוב