!!
 

לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יומיומי

דף לה וסיום למסכת ראש השנה

בעניין החילוק שבין תפילת ראש השנה ויום הכיפורים לשאר תפילות החול, מובאות בסוגייתנו המימרות הבאות:

אמר רבי אלעזר: לעולם יסדיר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל. אמר רבי אבא: מסתברא מילתיה דר' אלעזר בברכות של ראש השנה ושל יום הכיפורים, אבל דכל השנה לא.

על פי הנאמר בגמרא זו, נראה כי קיימת חובה להסדיר את תפילות ראש השנה, יום הכיפורים ושאר המועדים לפני שמתפללים. על חובה זו מקשה הגמרא ממעשהו של רב יהודה, שהיה מסדר תפילת חול לפני שהיה מתפלל; תשובת הגמרא לתמיהה זו היא שכיוון שרב יהודה התפלל "מתלתין יומין לתלתין יומין" תפילתו הייתה כתפילת מועדים והיה צריך להסדירה.

הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ד הלכה יט) לומד ממסקנת הגמרא שצריך להסדיר גם את תפילת מוסף של ראש חודש, אך רבי יעקב בן אשר (טור סימן ק) מדייק מדברי הרא"ש (פרק ה סימן יז) שחובה להסדיר רק תפילה שלא מתפללים אותה במשך שלושים יום, כך שאין חובה להסדיר את תפילת ראש חודש אלא רק את תפילת המועדים. כמו כן, לדעתו הראשונים חלוקים בטעם הדין:

לדעת הרמב"ם (שם) יש להסדיר את התפילה בכדי למנוע טעויות:

"תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ראש חדש ותפלת מועדות צריך להסדיר תפלתו ואחר כך עומד ומתפלל כדי שלא יכשל בה".

לדעת רבי יעקב בן אשר, לעומת זאת, יש להסדיר את התפילה בכדי שהיא תהיה שגורה בפיו:

"וצריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל כדי שתהא שגורה בפיו".

כלומר, בעוד שלדעת הרמב"ם מטרת סידור התפילה היא אך ורק מניעת טעויות בתפילה, לדעת רבי יעקב בן אשר יש רובד עמוק נוסף – כוונה בתפילה, וכאשר תפילה שגורה בפיו של אדם ביכולתו להגיע איתה למקום משמעותי יותר; יחד עם זאת, יתכן שאין הם חלוקים. (ובאופן זה כתב רבי יוסף קארו בבית יוסף שם ד"ה וצרי, שהדיוק אינו מוכרח ולא מחייב שהרא"ש חולק על הרמב"ם). כך ניתן להבין מדברי הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק א, הלכה ג) אשר מסביר את הסיבה שחז"ל נסחו את התפילה; לדבריו, הסיבה לנוסח התפילה היא החשש שהאדם הפשוט, עילג השפה, לא יצליח לנסח תפילה הגונה בכוחות עצמו. דהיינו, בעבודת המלך, יש חוקים ונהלים - מה להקדים ומה לאחר, איך לעמוד ומתי להשתחוות, באיזו שעה ובאיזה מקום. ההיתר לתפילה* הוא בהיותה עבודת המלך ולכן יש לעשותה בצורה הנכונה והמתאימה למלך מלכי המלכים. לבית המלך יש קוד התנהגותי, כל המבקר היכלו חייב לשמור על החוקים. בתפילה, חז"ל שקלו כל מילה, והתבססו על המקרא כדי לזכות בלגיטימיות לנוסח, וכדי לנסח תפילה מושלמת. במקרה זה, התפילה היא "סדר", "סידור" - אין זועקים אותה אלא עורכים אותה. זאת בשונה מהתפילה הספונטנית אשר בוקעת מעמקי הלב – במקרה שכזה, מדובר בתפילה אמיתית וכנה, בלי עריכה ולמדנות. כשהאדם נמצא בצרה או מצוקה, אין תפילתו ביטוי לעבודת ה' אלא לצרכיו הקיומיים והמיידיים. במקרה כזה לא קיים סדר תפילה וסדר עבודה, אלא זעקה - בוקעת ועולה מתוך המערה, מבין המצרים. אין האדם בתוך המערה מחפש את ארמון המלוכה לשרת שם לפני המלך, אלא את המחסה לברוח שם מפני אויב - מתוך חשכת הנשמה אדם קורא וצועק אל האלוקים להצילו.

התפילה היומית - העבודה שבלב, אחרת היא. אין עבודת המלך בוקעת מבית בוער, אלא משתלבת בחצר המלך, כחלק מהעבודה והשירות; מחד היא ערוכה ומסודרת בכדי למנוע טעות בדרך הפניה אל המלך, ומאידך ביכולתה להביא את האדם לפני ולפנים - לתפילה איכותית.

_________

* את משמעות המילים אלו 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך' ניתן להבין כבקשה לעזרה מאת הקב"ה - ה' עזור לי להתפלל. אולם, ניתן להציע הסבר נוסף – בקשת רשות. אין האדם זקוק לעזרה מיוחדת בתפילה יותר מאשר הוא זקוק בשאר דברים, כגון: דיבור והליכה. פשוט שאין האדם יכול להתקיים כלל בלא עזרתו של הקב"ה, לכן, בקשה נקודתית בעניין התפילה, נראית לא כל כך מוצדקת.

כשהאדם ניגש להתפלל, מיד הוא מבין את הקושי שבדבר – כיצד אני הקטן יכול בכלל לבוא לפני בורא העולם, מי הרשה לי לבוא בפניו? - ה' שפתי תפתח - כלומר, ה' תעניק לי הזכות לדבר בפניך, להגיד תהילותיך, להימנות על עבדיך ומשרתיך, כי אחרת אני נשאר דומם ואילם.

הרב ירון בן צבי