EAB- blank
|
|
דף יומיומי
סוכה דף כ"ח, שינה בסוכה
הברייתא בדף כ"ח ע"ב עוסקת בגדרי מצות ישיבה בסוכה:
"דתנו רבנן: "תשבו כעין תדורו" - מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה".
הברייתא סוקרת פעולות שונות שאותן יש לבצע בסוכה, אך קל להבחין בכך שפעולה מרכזית אחת נעדרת מן הברייתא, והיא: השינה בסוכה. אמנם, לעיל בדף כ"ו למדנו:
"תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה".
מן הברייתא ניתן ללמוד, שכדרך שאסור לאכול מחוץ לסוכה, כך אסור גם לישון מחוץ לסוכה. מדוע אפוא לא הוזכרה החובה לישון בסוכה גם בברייתא המרכזית שבסוגייתנו בדף כ"ח?
תשובה אפשרית לכך היא, שאמנם אסור לישון מחוץ לסוכה, ואולם קשה גם לומר שישנה מצוה חיובית לישון בסוכה. בכל עולם תרי"ג מצוות, אין אף מצוה שאותה יכול לקיים אדם בשנתו. השינה מעצם טבעה מבטאת את הסתלקות הדעת ואת חוסר המודעות והכוונה, ועל כן קשה לראות את השינה כמצווה. ובכן, נראה כי אל לו לאדם ללכת לישון מחוץ לסוכה, אולם עצם השינה בסוכה איננה מצות עשה קלאסית.
אנו עומדים בראש חודש אדר, ומתכוננים לקראת חג הפורים, חג שהוא בחינת "עד דלא ידע". חג הסוכות מזמן לנו מצוה המתקיימת שלא במודעות, ומתוך שינה. גם בחג הפורים אנו מוצאים הזדמנות לקיים מצוה של שמחה, דביקות והתעוררות שלא מתוך מודעות גמורה. המתבסם בפורים מאבד במידה זו או אחרת את צלילות דעתו, ודווקא משום כך הוא עשוי להגיע לנקודה משמעותית יותר של דביקות והתעלות. המצוות המתקיימות גם שלא מדעת הן המבטאות רבדים פנימיים ועמוקים שלעיתים איננו מצליחים להתחבר אליהם, ולחוות אותם באופן שלם.
ברמה ההלכתית, ידוע ומפורסם כי רבים משלומי אמוני ישראל אינם נוהגים לישון בסוכה. הגמרא בסוגייתנו (דף כ"ח ע"ב) מעלה הוה-אמינא שלפיה נשים חייבות בסוכה, כדי שבעליהן יוכלו לקיים "תשבו כעין תדורו - דירה איש ואשתו". אך ההווה-אמינא נדחית, ולמסקנה אישה אכן פטורה מן הסוכה. ומה לגבי תשבו כעין תדורו? הרמ"א (סימן תרל"ט סעיף ב') הסביר:
ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת".
לדעת הרמ"א, השהות המשותפת עם האישה מהווה הגדרה בסיסית של מגורים ראויים ונורמטיביים, ואם לא ניתן לקיים צורת מגורים זו בסוכה - פטורים מן השינה בה לחלוטין.
כאמור, בקהילות אשכנז רבות נתקבל מנהג זה של הרמ"א, ואין ישנים בסוכה. אמנם, קהילות הספרדים השיבו עטרה ליושנה, וכיום אף רבים מן האשכנזים משתדלים לישון בסוכה, ובמידת האפשר אף לישון שינה זוגית בסוכה, כדי להדר במצות סוכה ובד בבד לשמור על השמחה המשפחתית המשותפת.
הרב אביהוד שורץ
|
|
