דף יומיומי

סוכה דף יח – אויר ברוחב שלשה טפחים

הגמרא בסוגייתנו עוסקת במקרה בו יש אויר באמצע הסוכה:

אמר אביי: אויר שלשה בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים בין בשפודין - הוי מעוט. בסוכה קטנה, בקנים - הוי מיעוט, בשפודים - לא הוי מיעוט.

כלומר, אויר ברוחב שלושה טפחים הנמצא בין הסכך פוסל את הסוכה. אולם, אם הניחו פסי עץ ובכך נעשה רוחב האויר פחות משלשה טפחים, הסוכה כשרה; יתר על כן, אפילו במידה והפסים אותם הניחו לא עשויים מחומר הכשר לסכך, עדיין תהיה הסוכה כשרה משום שאין שיעור של שלושה טפחים בשביל לפסול את הסוכה והאוויר לא מצטרף לסכך הפסול לפסול את הסוכה.

החידוש בדבריו של אביי הוא לא רק שהסכך הפסול לא מצטרף לאוויר, אלא גם (ובעיקר) שעל אף שהסכך שהוסיף אותו אדם לסוכה הוא סכך פסול - הסוכה כשרה, ונראה שבשביל להבליט חידוש זה אביי לא אמר באופן פשוט שסכך פסול ואוויר לא מצטרפים ואמר 'ומיעוטו על ידי'.

רבי יהודה אריה ליב אלתר (פת אמת) כתב בספרו מדוע אין בהנחת הסכך הפסול בעיה של 'תעשה ולא מן העשוי'. יתכן להסביר שאין צריך לדון סביב היתר זה בדין 'תעשה ולא מן העשוי' משום שמדובר במעשה סיכוך - בהנחת סכך נוסף (על אף שהוא פסול), ולא בסכך שנעשה מעצמו. ראיה לכך ניתן להביא מהאמור בגמרא לעיל (דף יא, ע"ב) בעניין 'קציצתן זו היא עשייתן' – הקציצה נעשית כשהעץ מחובר ולאחר שקצצו אותו הוא כבר עשוי.

הרב ירון בן צבי