דף יומיומי

יומא יב – חינוך כהן גדול על ידי אבנט

הגמרא בסוגייתנו דנה במקרה שבו הכהן הגדול נפסל במהלך יום הכיפורים ויש צורך במינוי כהן גדול חדש במקומו. כאשר נעשית ההחלפה קודם תמיד של שחר, ניתן לחנוך את הכהן הגדול על ידי הקרבת קרבן התמיד של שחר בשמונת בגדי הזהב. אך במקרה שבו הכהן הגדול נפסל לאחר שכבר הקריב את התמיד, והעבודות הבאות אמורות להיעשות בבגדי לבן (אשר זהים לבגדי כהן הדיוט), מתלבטת הגמרא כיצד ניתן לחנוך את הכהן המחליף לכהונה גדולה.

בגמרא (יב ע"א) מובאות שלוש אפשרויות לפתרון הבעיה, על ידי שלושה אמוראים משלושה דורות שונים:

אמר רב אדא בר אהבה: באבנט. - הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט. אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר? - אמר אביי: לובש שמונה ומהפך בצינורא... ורב פפא אמר: עבודתו מחנכתו.

לדעת רב אדא בר אהבה הכהן 'מתחנך' באבנט הבד של יום הכיפורים, אשר שונה מאבנט הכלאים של הכהן ההדיוט (ואף הכהן הגדול) בשאר ימות השנה. ממהלך הגמרא משמע שרק לפי הדעה המשווה בין האבנט ביום הכיפורים לאבנט של כהן הדיוט בכל השנה יש צורך בדעותיהם של אביי ורב פפא, אך מדברי הרמב"ם עולה אחרת - לדעת הרמב"ם (כלי המקדש ח, א) יש חילוק בין האבנט של יום הכיפורים לאבנט של כל השנה (כדעת רב אדא בר אהבה), ולמרות זאת הוא פוסק (בהל' עבודת יום הכיפורים א, ג) כדעת רב פפא ש"עבודתו מחנכתו"!

בעל הלחם משנה (שם) עמד על קושי זה, וכתב שהרמב"ם סבור שניתן לחנוך את הכהן הגדול באחת משתי האפשרויות אותן הביא, ובאמת הוא סבור שגם בלי עבודה מתחנך הכהן בלבישת האבנט. אמנם קשה להלום את דבריו בלשון הרמב"ם, על כן רוב האחרונים הבינו שלדעת הרמב"ם אין הכהן מתחנך בלבישת האבנט, למרות שהוא שונה מן האבנט שאותו לבש כל השנה. אפשר להסביר עמדה זו בכמה דרכים, ואנו ננסה להבין את הרמב"ם מתוך התבוננות בייחודיותו של אבנט הבד ביום הכיפורים.

הגרי"ד סולובייצ'יק (בקונטרס על עבודת יום הכיפורים) וכן הרב לוי קרופני (שעשועי לוי סימן מא) כתבו שיש חילוק מהותי בין בגדי הבד של יום הכיפורים לבגדי כהן גדול של כל השנה. בכל השנה יש בבגדים, מלבד ההיתר לעבוד עבודה, גם "קיום לבישה", היינו מצווה או פעולה רוחנית שמתבצעת בעצם העובדה שהכהן לובש את בגדיו. בבית בריסק נהוג לקשר עניין זה לציווי שנאמר בציץ "והיה על מצחו תמיד" ולהיותו מרצה על חלק מפסולי הקרבנות. אך בגדי הבד של יום הכיפורים הם בגדים פשוטים שעניינם רק היתר למעשה העבודה ואין קיום עצמאי בלבישתם, ומשום כך אי אפשר לחנך בהם את הכהן למעמדו החדש ככהן גדול.

אמנם אפשר להציע גם כיוון אחר בהסבר דעת הרמב"ם, וזאת מתוך התמקדות בייחודיותו של האבנט ביום הכיפורים. אבנט הבד שונה מאבנט הכלאים לא במשהו שנוסף בו, אלא במה שאין בו: הוא עשוי רק פשתן בלי צמר. ממילא נראה שלבישתו איננה מוסיפה משהו על לבישת בגדי הכהן ההדיוט בכל השנה, אלא דווקא גורעת מהם. חינוך הכהן הגדול חייב להיעשות דווקא בבגדים שיש בהם תוספת קדושה על גבי קדושת הכהן ההדיוט, ולא בבגדים שלא מוסיפים דבר אלא רק גורעים.

הרב אברהם סתיו