| |||||||||||
!! | |||||||||||
  |
EAB- blank
|
  |
דף יומיומי פתיחה למסכת יומא בהקדמתו לפירוש המשנה, מכנה הרמב"ם את המסכת שאותה אנו פותחים היום "מסכת יום הכיפורים". גם התוספתא מעניקה למשנה שם זה, שאכן מתאים לעניינה ולנושאים הנידונים בה. עם זאת, השם הרווח יותר למסכת, והוא השגור על לשוננו הוא מסכת יומא. יומא בארמית פירושו היום. 365 ימים ישנם בשנה, אך רק על אחד מהם ניתן לומר כי זהו "היום". הגמרא במסכת ראש השנה (דף כ"א ע"א) מכנה את יום הכיפורים "יומא רבה", וגם כאן, נראה שמדובר על כינוי שעשוי להתאים ליום אחד בשנה בלבד. תפיסה זו של יום הכיפורים כבר מפורשת בתורה. בספר שמות מופיע הציווי על מזבח הקטורת, ובסיומו (שמות ל, י): "וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לה' ". כך נאמר גם בסיום פרשיית יום הכיפורים (ויקרא טז, לד): "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". התורה מדגישה אפוא את ייחודו של יום הכיפורים, ואת העובדה שהוא יום אחד בשנה בלבד. חז"ל במדרש (ויקרא רבה, כ"א ד) עמדו על המייחד את יום הכיפורים: "בימות החמה שס"ה יום. "השטן" גימטריא שס"ד, שכל ימות השנה השטן מקטרג; וביום הכיפורים אינו מקטרג". |
  |