דף יומיומי

עירובין דף – שתי סעודות

בסוגייתנו למדים שכל האוכלים מצטרפים זה עם זה לשיעור מזון שתי סעודות. כלומר, לשם הכנת עירוב תחומין בערב שבת יש להניח בתחום שבת, או במקום שבו הוא מסתיים, מזון בשיעור של כשתי סעודות, ועל ידי כך הוא קונה שם שביתה בשעת כניסת השבת. למעשה רואים מקום זה של הנחת העירוב כאילו הוא ביתו לשבת זו.

הסיבה בגינה נצרכים למזון בשיעור של כשתי סעודות היא משום שאדם אינו סומך דעתו אלא במקום ששם סעודתו לכל אותו היום. לכן, אדם קובע את מקומו רק במקום שיש לו לכל הפחות סעודה לשחרית וסעודה לערבית.

יתכן לומר שזו היא הסיבה שרב השתמש בלשון של 'מערבין בשתי רביעיות של יין' ולא השתמש בפשטות במידת נוזל של חצי לוג (שהרי שני רבעים שווים לחצי). לאמור, ישנה דרישה שתהיה כמות של יין לשתי סעודות – כוס אחת לכל סעודה, ובך סומך אדם דעתו, ולא די שתהיה כמות מסוימת של יין.

מדברינו משמע שרק על דברי סעודה ניתן לערב, שכן רק בכך סומך אדם דעתו; לכן קשה על דברינו שניתן לערב באמצעות קינוח (וכיוצ"ב) המספיק לשתי סעודות. יתכן לומר שלא הצריכו שתהיה סמיכות דעת ממש, אלא שדי במעשה המורה על כוונה כזו של שתי סעודות.

הרב ירון בן צבי