דף יומיומי

שבת דף קמא – שחיה בשבת

בסוגייתנו נאמר שאם אדם רחץ בשבת במקום שאינו רשות היחיד עליו לנגב את גופו קודם שיצא מהמים מהחשש שהוא יטלטל את המים ארבע אמות בכרמלית:

"אמר רב יהודה: מאן דסחי במיא - לינגיב נפשיה ברישא, והדר ליסליק, דילמא אתי לאתויי ארבע אמות בכרמלית. - אי הכי, כי קא נחית נמי, קא דחי כחו ארבע אמות, ואסיר! - כחו בכרמלית לא גזרו".

מעיקר הדין רחיצה במקום זה (לדוגמה: נהר) מותרת, יחד עם זאת הפוסקים כתבו שאין לרחוץ בשבת (ערוך השולחן שכו, ט; משנה ברורה שכו, כא). מכל מקום, דין הנהר הוא כרמלית והלכה זו באה ללמד אותנו שאם אדם רוחץ, עליו להתנגב קודם שיצא מהמים על מנת שלא ילך עם מים על גופו ארבע אמות בכרמלית ויבוא לידי איסור בכך (הוא הדין לגבי ים, שפת הים או שפת הנהר).

בשונה מדין זה, אין איסור לאדם שהולך בחוץ ונרטב ללכת ארבע אמות עם מים על גופו. הסיבה לכך היא משום שהמים בטלים לבגדים שאותם הוא לובש. אולם, רבי דוד הלוי כתב שבמקרה שהמים מרובים מאוד לא פשוט כל כך לומר את ההסבר הנ"ל ולכן הביא סיבה אחרת (ט"ז אורח חיים שכו, ז):

"ב"י נתן טעם לפי שהם מועטים לא גזרו עליהם ואין מספיק דעינינו רואות שיש יותר ריבוי מים מן המטר על לבושי אדם ממה שיש על גופו כשעולה מן הרחצה אלא נראה הטעם דבזה א"א להמנע ממנו שהאדם הולך בר"ה ופתאום בא מטר עליו לא גזרו ביה רבנן ודומה לזה כתבתי בסי' ש"כ סי"ד בענין להשתין בשלג ואפי' הרא"ש דכתב שם להיות נזהר היינו שאפשר קצת להזהר אבל כאן א"א כלל להזהר".

לדבריו, משום שאין לאדם אפשרות להימנע מירידת הגשם עליו, לא גזרו חכמים.

הרב ירון בן צבי