דף יומיומי

שבת דף קכז – השכמה

מדברי המשנה לפיה מותר לפנות אוצר לצורך הכנסת אורחים שאין להם מקום ללון ומפני ביטול בית המדרש, הגמרא בסוגייתנו למדה שהן שקולות האחת לשניה:

"אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש".

פירוש המילה השכים הינה התעורר מוקדם בבוקר; כך ניתן להבין גם מהאמור בתורה (בראשית יט, ב):

"וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין".

לפי פירוש זה מדובר על ההקדמה לבוא בבוקר אל בית המדרש; הגדרה זו קשה מעט נוכח הלימוד, שלא מובן מניין ללמוד ממשנתנו שהכנסת אורחים הינה שקולה או גדולה מהשכמת בית המדרש. כלומר, כל האמור הוא רק אודות ביטול בית המדרש ולא מדובר כלל על השכמה. כמו כן, לגירסה שמופיעה בנוסח התפילה 'והשכמת בית המדרש שחרית וערבית', לא מובן מה הקשר בין השכמה לתפילת ערבית.

יתכן להסביר, שכוונת הגמרא בנוגע לבטול בית המדרש היא שמותר לפנות מהאוצר את הקופות על מנת למנוע ביטול תורה; אם נדקדק בדברים האמורים נמצא שיש מכנה משותף לביטול תורה והשכמת בית המדרש שחרית וערבית – מדובר בהתמדה בלימוד התורה; כך גם נוכל להסביר את פשר 'ההשכמה' לערבית, מדובר בהתמדה בלימוד התורה בערבית.

הרב ירון בן צבי