דף יומיומי

שבת דף עט – אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה

בסוגייתנו נאמר:

"כיוצא בו תפילין שבלו וספר תורה שבלה - אין עושין מהן מזוזה, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה".

אסור לקחת את הפרשיות מתוך תפילין או ספר תורה שהתקלקלו ולעשות מהם מזוזה. רש"י במסכת מנחות (דף לב עמוד א ד"ה תפילין) כתב שהסיבה לכך שקדושת התפילין חמורה משל מזוזה היא שבתפילין כתובות ארבע פרשיות.

רבי ישעיה די טראני כתב בפסקיו שלפי זה לא מובן מדוע לא נאמר שקדושתו של ספר תורה תהיה חמורה מקדושתם של תפילין. כלומר, מדוע לא נאמר שספר תורה שבלה אין עושים ממנו תפילין? לדעתו יש להסביר את הסוגיה בכך שהקדושה שיש בתפילין נובעת מכך שהם מונחים על הראש*, בעוד שמזוזה מונחת על פתח הבית שהוא מקום מכובד פחות. כך גם ביחס לספר תורה - התיבה הינה מקום מכובד יותר מאשר פתח הבית ולכן קדושת ספר התורה חמורה מזו של מזוזה. אולם, ספר תורה שבלה, יהיה מותר להכין ממנו תפילין משום שבכך הוא מעלה את הקדושה, וכעת הם יהיו מונחים על הראש.

אם נקבל דין זה יוקשו דברי רבי דוד הלוי סגל. לדבריו, כאשר חפצי קדושה בלים, עדיף למחזר אותם ולעשות בהם שימוש לקדושה קלה יותר מאשר לגנזם (ט"ז אורח חיים קנד, ז):

"דהא דאמרי' בהנך מילי דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קלה היינו כ"ז שראוי' לקדושה גדולה אבל אם אינה ראויה לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהיה פנוי' ותגנז".

אם כן יש לשאול מדוע אין עושים מזוזה מספר תורה שבלה?

בפשטות יתכן לומר שיש לדחות את דבריו של רבי דוד הלוי סגל בעקבות קושיה זו. מאידך ניתן להסביר דבריו בכך שרק אם ישנה אפשרות למחזר את החפץ הקדוש כולו אזי המחזור עדיף מהגניזה. כאשר ניתן למחזר רק חלק מהחפץ (לדוגמא, בניצול פרשיות ספר תורה למזוזה), ורובו יגנז בין כה וכה, אין עדיפות למחזור.

רבי שמואל הלוי וואזנר (שבט הלוי חלא א סימן ל) הציע הסבר נוסף. להבנתו, דברי רבי דוד הלוי סגל אמורים רק בתשמשי קדושה. בעוד שאסור להוריד חפצי קדושה לקדושה פחותה, גם אחרי בלותם, מותר למחזר תשמישי קדושה שאינם ראויים לשימושם המקורי.

הרב ירון בן צבי

___________________________________________________

* כך גם ביחס לתפילין של ראש שאין לעשות מהן תפילין של יד משום שהראש מכובד יותר מאשר היד.