דף יומיומי

בכורות דף נט – עשירי מאליו מתקדש

בסוגייתנו אנו למדים שמעשר בהמה ניטל באומד ובמחשבה. בהקשר זה אומר רבא:

"אמר רבא: עשירי מאליו הוא קדוש".

כלומר, אם נשאר בדיר טלה שלא יצא עם שאר הטלאים האחרים הוא מתקדש למעשר מאליו אף אם הבעלים לא מנה אותו כמעשר (לא קרא לו עשירי). ניתן להבין שהיות ולא נותרו בדיר טלאים אחרים, ברור שטלה זה הוא העשירי ויש לנהוג בו ככל דיני מעשר בהמה. אם כנים דברינו, נראה לומר שהטלה נעשה מעשר אף בעל כרחו של הבעלים ובניגוד לרצונו, היות ולבעלים אין שום צד פעיל בהקדשת הטלה.

במסכת נדרים (פרק ד) למדים שמעשר בהמה נחשב דבר הנדור, היינו שקדושתו באה מכוח הדרת הנדר של האדם (פעולת קבלת הנדר על ידי הבעלים). התוספות הקשו (נדרים דף יח עמוד ב):

"ואם של מעשר סתמא נדר אסור - ואם תאמר והלא עשירי מאיליו הוי קדוש ואם כן לא הוי דבר הנדור וי"ל דבעי העברת מנין ואם היו עשרה ונטל אחד בלא מנין אינו קדוש כדאמר בפ' מעשר בהמה (דף נח:) מיקרי שפיר דבר הנדור"

התוספות מקשים מסוגייתנו, בה נאמר שהעשירי מתקדש מאליו, על הנאמר במסכת נדרים, שמעשר בהמה תלוי בבעלים. התוספות מיישבים את שאלתם בכך שהבעלים צריך למנות את הטלאים על מנת שיחול המעשר. אם כן, מכיוון שיש צורך בפעולתו של הבעלים מעשר זה נחשב כדבר הנדור. דהיינו, יש צורך במעשה של הבעלים בכדי שהקדושה תחול מאליה.

הריטב"א (נדרים דף יח עמוד ב) מישב אחרת - קדושת מעשר חלה על ידי הדיבור כאשר הבעלים קורא לו עשירי; כאשר העשירי לא נמנה על ידי הבעלים, הקדושה חלה מאליה.

הגמרא מחלקת בין בכור לבין שאר קדשים; על קדשים ניתן להשאל משום שקדושתם קדושת הפה ואילו על בכור לא ניתן להשאל משום שהוא קדוש מרחם. בעניין זה יש לשאול מה הדין במעשר בהמה – האם הבעלים יכול להשאל על הבהמה ולבטל את קדושתה?

הטורי אבן כתב בפשטות (מסכת ר"ה דף כח) שניתן להשאל במעשר בהמה. ברם, נראה לומר שבשונה משאר קדשים, עליהם ניתן להשאל משום שהחובה חלה מתוקף הדיבור, במעשר בהמה, כפי שלמדנו בסוגייתנו, הקדושה חלה מאליה וממילא לא ניתן להשאל על מעשר בהמה.

הרב ירון בן צבי