דף יומיומי

בכורות דף כד – חזיר הכרוך אחר רחל

במשנה בפרק א למדנו ש"כל היוצא מן הטהור טהור". מסיבה זו, ולד של בהמה טהורה הדומה לבהמה טמאה ולא לאמו, טהור כאמו ומותר באכילה למרות שאינו מעלה גרה ואין בו סימני פרסה.

הגמרא בסוגייתינו דנה בחזיר הכרוך אחר רחל ויונק ממנה. לדעת רבן שמעון בן גמליאל בהמה אינה אוהבת וולד שאינו שלה ולכן חזיר זה הוא בנה של הרחל וולדה הבא לא ייחשב בכור (גם בנה החזיר אינו בכור משום שאינו דומה לאמו, כפי שלמדנו לעיל בדף יב עמוד ב).

לדעת רבן שמעון בן גמליאל, החזקה שאם אינה אוהבת ולד שאינו שלה, חזק מהרוב המובא בגמרא בחולין (דף עז עמוד ב) שרוב בהמות יולדות ולד הדומה להן. דבר זה צריך ביאור, שכן באופן עקרוני רוב מכריע חזקה. לאור המשנה בפרק ג ניתן להסביר שחזקה זו אינה חזקה סטנדרטית:

"רבן שמעון בן גמליאל אומר הלוקח בהמה מניקה מן הנכרי אינו חושש שמא בנה של אחרת, היה נכנס לתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות ואת שאינן מבכירות מניקות אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו או שמא בנה של זו בא לו אצל זו."

ממשנה זו משתמע שישנה חזקה שכל בהמה מניקה את הולד שלה בלבד. נראה שרבן שמעון בן גמליאל תופס את חזקה זו כבחינה ברורה של המציאות, כך שלמעשה מדובר בסוג של 'אנן סהדי'. יש בכוחה של חזקה מסוג זה להכריע את הרוב.

ברם, חכמים חולקים על רבי שמעון בן גמליאל, לדעתם אנו צריכים לחשוש שמא האם אוהבת ולד של אחרת (אף ממין שונה). למעשה, הרחל המדוברת מעולם לא ביכרה והולד הבא של הרחל, 'אחרי' החזיר, יהיה בכור.

נראה שמחלוקת זו לא נוגעת רק לעניין בכורה אלא גם לעניין כשרותו של חזיר זה ולאיסור שחיטה 'אותו ואת בנו ביום אחד'. אם נאמר כדעת רבן שמעון בן גמליאל, ברור לנו שחזיר זה נולד מן הרחל, והוא יהיה מותר באכילה ואסור יהיה לשחטו ביום אחד עם אמו.

ברם, לדעת חכמים, מובן שאסור לאכול את החזיר, שכן אנו חוששים שהוא באמת החיה הטמאה והעובדה שהוא כרוך אחרי רחל אינה מעידה על כך שהיא אמו אלא שהיא אוהבת גם וולד שאינו שלה.

הרב ירון בן צבי