דף יומיומי

חולין דף קלז – הלכה כדברי המכריע ואין הכרעה שלישית מכרעת

בגמרא ישנם שני כללים בנוגע להכרעת ההלכה כאשר שניים חלוקים ושלישי ומכריע בין השניים:

א. כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע, הלכה כדברי המכריע (שבת דף לט, עמוד ב).

ב. אין הכרעה שלישית מכרעת (בבא קמא דף קטז עמוד א; נזיר דף נג עמוד א; פסחים דף כא עמוד א ובסוגייתנו).

נחלקו המפרשים כיצד להסביר את הכללים באופן שלא יסתרו אחד את השני:

רבנו האי גאון (מובא בפירוש ר"ח פסחים דף כא עמוד א) ורש"י (נזיר דף נג עמוד א ד"ה מכדי) כתבו שהלכה כדברי המכריע רק כאשר דעתו של השלישי (המכריע) שווה לחלוטין לדעה של אחד הצדדים. ברם, כאשר דעתו של השלישי כוללת מקצת דברי האחד ומקצת דברי השני אין זו הכרעה כי אם דעה חדשה, ואין הכרעה שלישית מכרעת.

רש"י (בסוגייתנו, בשונה מהאמור לעיל) ובעלי התוספות (בבא קמא דף קטז עמוד א ד"ה הכרעה) כתבו שהלכה כדברי המכריע גם כאשר דעתו של השלישי כוללת מקצת דעתו של הראשון ומקצת דעתו של השני. רש"י ותוס' נחלקו בשאלה מה הדין כאשר השלישי מכריע (לגמרי) כדברי אחד מן הצדדים. לדעתם, ההבחנה בין מקרים בהם הלכה כדברי המכריע לבין מקרים בהם אין הכרעה שלישית מכרעת תלויה בשאלה האם שני החולקים הזכירו בדבריהם את אותם סיטואציות אליהם מתייחס השלישי, המכריע.

אין הכרעה שלישית מכרעת במקום שהנחלקים לא הזכירו בדבריהם אפשרות לחילוק בין מקרים שונים. עצם החילוק בין המקרים הוא חידושו של השלישי ולכן הלה נחשב דעה נוספת במחלוקת ולא מכריע. ניתן לראות דוגמא לכך בסוגיה הדנה בחבית של יין תרומה שנטמאה (פסחים דף כ עמוד ב). בית שמאי מורים לשפכה מיד משום שהיין אסור בשתייה, ואילו בית הלל מתירים לזלף בו את הבגדים לשם ריח. רבי ישמעאל ב"ר יוסי מתיימר להכריע ופוסק שאם החבית בשדה תישפך (מחשש שישתה מיין התרומה בזמן שיעבור עד שיביא את החבית לביתו) ובבית תיעשה זילוף (שהרי יכול לזלף מיד ואין חוששים לתקלה מיד). במקרה זה אין הכרעה שלישית מכרעת היות ובית שמאי ובית הלל כלל לא הזכירו במחלוקתם את החילוק בין בית לשדה.

הלכה כדברי המכריע כאשר הכרעת השלישי מתייחסת לאותם המקרים אליהם התייחסו שתי הדעות החלוקות. ניתן לראות דוגמא לכך בסוגיה הדנה ברחיצה בשבת (שבת לט ב; דף כט עמוד א בנוגע למטלניות). רבי מאיר ורבי שמעון נחלקו האם מותר לרחוץ בשבת. רבי שמעון אוסר לרחוץ בין במים חמים ובין במים קרים, ואילו רבי מאיר מתיר במים קרים. רבי יהודה מחלק ואוסר רחיצה במים חמים ומתיר בקרים. במקרה זה רבי יהודה מכריע והלכה כמותו.

הרב ירון בן צבי