דף יומיומי

חולין קז – שיעור המים בנטילת ידיים

הגמרא (קז.) דנה בצורך בשיעור רביעית מים לנטילת ידיים:

"ואמר רבא: כלי שאין בו רביעית - אין נוטלין ממנו לידים. איני, והאמר רבא: כלי שאין מחזיק רביעית אין נוטלין ממנו לידים, הא מחזיק - אע"ג דלית ביה! לא קשיא, הא - לחד, הא - לתרי, דתניא: מי רביעית נוטלין לידים לאחד, ואפילו לשנים."

כלומר, כאשר אדם אחד נוטל ידיים הוא צריך כלי שיש בו רביעית מים בפועל, ואילו כאשר שניים נוטלים ידיים אין צורך ברביעית לכל אחד אלא די ברביעית אחת לשניהם. בהמשך הגמרא נאמר שיש מי שדייק מברייתא זו ששיעור רביעית כלל אינו נדרש לנטילת ידיים, והגמרא דחתה את דבריו וביארה שההיתר להשתמש ברביעית אחת לשני בני אדם הוא:

"משום דקאתו משירי טהרה."

מהי משמעותה של סברה זו? כיצד יכולים שני בני אדם להסתפק ברביעית אחת?

נראה שצריך לחלק את דין נטילת ידיים לשלושה שלבים שונים, ולדון בכל אחד מהם אם יש צורך בשיעור:

א. יחוד המים לנטילה בכלי.

ב. פעולת שפיכת המים.

ג. מגע המים בגוף האדם.

מדברי הגמרא נראה בבירור שאין צורך בשיעור רביעית בשלב מגע המים בגוף האדם. לו היה צורך כזה לא היה מנוס מדרישה של רביעית מים לכל אדם ואדם. אמנם, עדיין יש מקום להתלבט ביחס לשני השלבים האחרים: האם הצורך בשיעור הינו ביחס לפעולת הנטילה, כאשר דווקא שפיכה של רביעית נחשבת כפעולה משמעותית המסוגלת לטהר, או שמא יש צורך בשיעור רק בשלב הראשון של ייחוד המים לנטילה בכלי.

נראה ששאלה זו עומדת בבסיסה של מחלוקת ראשונים גדולה אשר הובאה בדברי השולחן ערוך (או"ח קס, יג):

"צריך שיהא במים רביעית, וה"מ לאחד; אבל לב' שבאו ליטול כאחד, האחרון אין צריך; ואפילו בזה אחר זה, ובלבד שלא יפסיק הקילוח. כיצד, היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו, ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון, וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו, ידי שניהם טהורות, אע"פ שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני, ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה; ויש מתירים אפי' כשנוטלים זה אחר זה, הואיל ובשעה שהתחיל האחד ליטול מהם היה בהם רביעית, גם לשני זה עולים, מפני שבאו משיורי טהרה."

לפי הדעה הראשונה המובאת בשולחן ערוך, נטילה ברביעית לשני בני אדם מותנית בכך שהנטילה תיעשה ברצף אחד ללא הפסק. נראה שהסברה העומדת בבסיס דעה זו היא שיש צורך בשיעור בשלב פעולת הנטילה, וממילא אסור להפסיק באמצע הנטילה בכדי שכל השפיכה תיחשב כפעולה אחת. אמנם, לפי הדעה השנייה ניתן להשתמש ברביעית אחת לשני בני אדם גם בזה אחר זה, ונראה שהיא סבורה שדי בכך שיהיה שיעור רביעית שמיוחד לנטילת ידיים בתוך הכלי.

נראה שהדעה השנייה המובאת בשולחן ערוך, המחודשת יותר, יכולה לקבל חיזוק מסוים מלשונו של רבא: "כלי שאין בו רביעית – אין נוטלין ממנו לידים". בדבריו של רבא מודגשת ההתייחסות דווקא לכלי ממנו נוטלים, ולא לשיעור המים שבתוכו. מכאן ניתן לדייק כי הדרישה לשיעור הינה בשלב יחוד המים בכלי. (ונראה שניתן לדמות דין זה לדין שיעור מי חטאת, שבו גם למ"ד שאין צורך בשיעור "אגבא דגברא" יש צורך בשיעור "במנא", ועי' בתוס' זבחים פ. ד"ה כגון שהשוו בין הסוגיות).

הרב אברהם סתיו