דף יוםיומי

חולין דף קא – איסור כולל חמור

בעקבות המשנה לעיל (ק:) דנה הגמרא (ק:-קא:) בדין איסור חל על איסור. ככלל קיימא לן שאין איסור יכול לחול על דבר שכבר נאסר, מלבד במקרים שבהם קיימת עדיפות לאיסור החדש על פני האיסור הישן. הדוגמאות הבולטות ביותר למקרים כאלו הן איסור מוסיף ואיסור כולל. איסור מוסיף הינו איסור שמוסיף איסורים אחרים על אותה חתיכה, כגון בשר קדשי קדשים שאסור לזרים ואחר כך נתבשל בחלב ונוסף בו איסור גם לכהנים. איסור כולל הינו איסור שכולל חתיכות נוספות שלא היו כלולות באיסור הראשון, כגון בשר נבלה שחל עליו איסור יום הכיפורים אשר כולל גם חתיכות של בשר כשר.

בגמרא (קא.) נאמר:

"אמר רב יהודה אמר רב: האוכל גיד הנשה של נבלה - ר"מ מחייב שתים, וחכמים אומרים: אינו חייב אלא אחת, ומודים חכמים לר"מ באוכל גיד הנשה של עולה ושל שור הנסקל - שחייב שתים.
ומאן האי תנא דבאיסור כולל - איסור חל על איסור לית ליה, איסור כולל באיסור חמור אית ליה?
אמר רבא: רבי יוסי הגלילי היא."

איסור נבלה שחל על גבי גיד הנשה הינו מקרה קלאסי של איסור כולל, שהרי איסור זה כולל את כל חלקי הבשר ולא רק את הגיד. עם זאת, הגמרא אומרת שלדעת רבי יוסי הגלילי לא יחול איסור כולל אלא במקרה שבו האיסור הכולל הוא חמור יותר, כגון באיסור שור הנסקל (שאסור גם בהנאה).

הראשונים על אתר נחלקו מהי משמעותה של הדרישה שהאיסור השני יהיה חמור מן הראשון:

רש"י (ד"ה ואיסור) כתב שכאשר האיסור השני חמור יותר מן הראשון הוא יכול להיחשב כאיסור מוסיף. שהרי איסור גיד הנשה אסר את החתיכה רק באכילה ואילו איסור שור הנסקל אסר אותה גם בהנאה ובכך הוסיף רובד נוסף של איסור.

אמנם, התוספות (ד"ה איסור) כתבו שאין החומרה נחשבת כאיסור מוסיף. נראה שלדעתם עיקר חלות האסור נוצרת משום שהוא איסור כולל, אלא שיש תנאי שאיסור זה יהיה חמור מן הראשון, כפי שכתבו התוס' ביבמות (לג: ד"ה אמר): "באיסור כולל סבירא ליה לגמרא דלא חייל קל על חמור". כלומר, מלבד עצם הדין שאין איסור חל על איסור, אשר נדחה כאשר מדובר באיסור כולל, קיים דין שאומר שאיסור קל לא יכול לחול על איסור חמור ממנו (אפילו באיסור כולל).

ניתן להביא ראיה לשיטת התוספות מתוך המשך הגמרא. בברייתא (קא.) נאמר שלדעת רבי יוסי הגלילי איסור אכילת קודש בטומאת הגוף לא חל על איסור אכילת קודש טמא. הגמרא מקשה שאיסור טומאת הגוף הוא גם איסור כולל (משום שכולל גם חתיכות טהורות) וגם איסור חמור (משום שחייבים עליו כרת), וממילא ראוי היה שיחול גם לדעת רבי יוסי הגלילי! רב אשי מיישב קושיה זו ואומר:

"מאן לימא לן דטומאת הגוף חמורה, דלמא טומאת בשר חמורה - דלית ליה טהרה במקוה."

כלומר, אמנם יש חומרה של כרת באיסור טומאת הגוף, אך ייתכן שטומאת בשר חמורה ממנו משום שאין לה טהרה במקווה. נראה שתירוץ זה מובן דווקא לפי שיטת התוספות. שהרי לשיטתם אין איסור קל יכול לחול על איסור חמור, וממילא ייתכן שאיסור טומאת בשר מוגדר כחמור יותר (משום שאין לו טהרה במקווה) ולכן איסור טומאת הגוף לא יכול לחול עליו. אמנם לפי שיטת רש"י נראה שתירוץ זה אינו מובן. שהרי המוקד לפי רש"י הוא בכך שהאיסור השני החמור מוסיף רובד חדש של איסור שלא היה באיסור הראשון (כגון איסור כרת בטומאת הגוף). סברה זו אמורה להמשיך ולהתקיים גם אם יש באיסור הראשון חומרות שלא היו באיסור השני, שהרי חומרות אלו לא גורעות מכך שהאיסור השני מוסיף משהו על הראשון.

הרב אברהם סתיו