!!
 
EAB- blank
 

דף יוםיומי

חולין דף סה– חגבים

במשנה (נט.) נאמר:

"ובחגבים: כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרצולים, וכנפיו חופין את רובו.
רבי יוסי אומר: ושמו חגב."

לפי חלק גדול מהראשונים אין מחלוקת בין התנאים, וכולם מסכימים שבנוסף לסימנים הפיזיים שנאמרו במשנה יש צורך גם בכך ששמו של החגב יהיה 'חגב' בכדי שיהיה מותר באכילה. דין זה הינו חריג ביחס לסימני בהמות, עופות ודגים אשר בהם נאמרו רק סימנים פיזיים, ויש לדון מהו היחס שבין דין "שמו חגב" ושאר סימני החגבים.

בגמרא (סה.-סה:) מובאת ברייתא ארוכה של תנא דבי רבי ישמעאל הלומדת את הסימנים השונים של החגב, ובמהלכה הובא גם הדין "ששמו חגב":

"והלא הצרצור הזה יש לו ארבע רגלים וד' כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו, יכול יהא מותר?
ת"ל: חגב - ששמו חגב.
אי שמו חגב, יכול אין בו כל הסימנין הללו?
ת"ל: למינהו - עד שיהא בו כל הסימנין הללו."

בהוא-אמינא של הברייתא הוצעה האפשרות ש-"שמו חגב" מהווה תחליף לשאר ארבעת הסימנים. נראה שאפשרות זו הוצעה מתוך הבנה שכל הסימנים הפיזיים מהווים רק אמצעי להגדרה 'מהו חגב?' וממילא כאשר שמו חגב שוב אין צורך בכל אותם סימני זיהוי.

אמנם, מסקנת הברייתא היא שגם כאשר שמו חגב יש צורך בסימנים הפיזיים שנמנו במשנה. לאור מסקנה זו ניתן עדיין להבין את משמעותו של דין 'שמו חגב' בשתי דרכים שונות:

א. למסקנה, 'שמו חגב' הינו סימן נוסף כמו ארבעת הסימנים האחרים, וכולם יחד מצטרפים להגדרת המינים המותרים באכילה.

ב. גם למסקנה, הסימנים הפיזיים מהווים רק אמצעי לזהות את ה'חגב', וממילא 'שמו חגב' איננו אחד מן הסימנים אלא מעין אמצעי בטיחות שננקט בכדי לוודא שאכן מדובר בחגב. אמנם, למסקנת הברייתא אמצעי בטיחות זה איננו יכול להכריע בוודאות שמדובר בחגב ולכן יש צורך גם בשאר הסימנים.

ייתכן שחקירה זו היא שעמדה בבסיס ספק שנסתפקו בו הראשונים בהבנת שיטת הרמב"ם. הרמב"ם (מאכלות אסורות א, כב) פסק:

"ושלשה סימנין יש בהן: כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים שחופות רוב אורך גופו ורוב הקף גופו, ויש לו שני כרעים לנתר בהם הרי זה מין טהור,
ואף על פי שראשו ארוך ויש לו זנב אם היה שמו חגב טהור."

לשון הרמב"ם בסוף דבריו מעורפלת מעט, והיא גרמה למגיד משנה (שם) להסתפק האם כוונת הרמב"ם היא שבכל מקרה יש צורך בכך שיהיה 'שמו חגב' בכדי להתיר, או שמא דווקא כאשר ראשו ארוך יש צורך בדין זה. (כעין זה הסתפק גם הרמב"ן בסוגיין בשיטת רש"י)

מהו יסוד הספק? נראה בפשטות שאם 'שמו חגב' הינו סימן נוסף, בדומה לסימנים הפיזיים, הרי שהוא צריך להתקיים בכל חגב באשר הוא, בדומה לכל שאר הסימנים. אמנם, אם נבין ש'שמו חגב' איננו סימן רגיל אלא רק אמצעי בטיחות לוודא שאכן מדובר בחגב, אפשר לומר שאמצעי בטיחות זה נדרש דווקא כאשר ראשו ארוך ויש חשש שמדובר בצרצר או במין טמא אחר, אך כאשר אין ראשו ארוך ברור לנו שאם יש לו את סימני הטהרה זהו מין כשר וממילא אין צורך באמצעי בטיחות זה.

הרב אברהם סתיו