!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

זבחים דף סו – שינוי מעשים מקרבן עוף אחד למשנהו

המשנה בריש הפרק השביעי עוסקת בקרבן עוף אשר הוקרב באופן שאינו מתאים לו – עולה שהוקרבה כמעשה החטאת ולהפך. במשנה מפורטים אופני שינוי שונים, וביניהם שינוי במעשה ההקרבה, שינוי במיקומה או שינוי בכוונת הכהן לשם איזה קרבן הוא מקריב.

לגבי השינוי במעשה ההקרבה, מציעה הגמרא להעמיד כי השינוי הוא הזאה בעולה ומיצוי בחטאת. כלומר, מן הדין הוא להזות את דמה של החטאת ולמצות את דמה של העולה. המשנה הפוסלת במקרה של מי שהחליף בין הקרבנות, פוסלת במקרה בו אדם היזה מדמה של העולה או מיצה את דמה של החטאת.

התוספות (סו ע"ב ד"ה ואלא במיצוי) דנים מדוע עולה שעשאה כמעשה חטאת נפסלת, שהרי גם בחטאת יש הסוברים שצריך מיצוי. ואם כן, העושה עולה כמעשה חטאת מזה ואחר כך ממצה, ומדוע תפסל העולה מכיון שקודם למיצוי היזה?

התוספות מגיעים למסקנה שיש לפרש כשיטת רש"י, שהמשנה פה היא אליבא דמאן דאמר שהמיצוי בחטאת העוף אינו מעכב, והמקרה עליו מדובר הוא של אדם שהיזה בעולת העוף בלא למצות כלל.

מדברים אלו של התוספות משתמע, כי אין לפסול את עולת העוף רק מכיון שנעשו בה מעשי חטאת העוף. הפסול חל מצד דיני עולה כשלעצמם, כאשר לא נעשים מעשי העולה.

כיוון אחר עולה מן הגמרא בדף סה ע"ב. הגמרא שם עוסקת בשאלה האם הבדלה בחטאת העוף פוסלת, ובתחילה תולה הלכה זו בשאלה האם המיצוי בחטאת העוף מעכב. אם כן, אזי החטאת והעולה דומות למדי זו לזו, וכאשר הכהן יבדיל גם בחטאת, נמצא שהיא דומה מדי במעשיה לעולה, ונפסול. כלומר, הפסול נובע מהדימוי של חטאת לעולה. וכן באר רש"י שם (ד"ה ת"ק סבר):

"קעביד כל מעשה עולה בחטאת: מליקה, מובדלת, ומיצוי, דעולה מיצוי הוא דעביד בה ולקמן (דף סו) תנן דחטאת העוף שעשאה כמעשה עולה לשם חטאת פסולה."

ברור מרש"י, כי הפסול במשנה אינו נובע מדיני חטאת בפני עצמם, כי אם מן הדמיון לעולה.

ייתכן, כי התוספות בחרו להסביר את פסולה של העולה במשנתנו כנובע מדיני עולה ולא כנובע מן הדמיון לחטאת, כיון שהם ראו הבדל בין חטאת העוף לעולת העוף בהקשר זה. דהנה, במשנה בדף סו ע"ב נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע האם מועלים עולת העוף שעשאה כולה כמעשה חטאת (הן לעניין אופן ההקרבה, הן לעניין מקומה, והן לעניין כוונת הכהן לשם חטאת). לדעת רבי אליעזר מועלין בה, שהרי מועלין בעולה. אך לדעת רבי יהושע אין מועלין בה, כיון ש'שינה שמה לחטאת' ובחטאת העוף אין מועלין לאחר שחיטה. ומבאר רש"י (ד"ה רבי יהושע אומר), על פי הגמרא להלן, שלדעת רבי יהושע במקרה כזה נעשית עולת העוף חטאת. בדף סז ע"א נלמד כי אף רבי יהושע מודה, שהכיוון ההפוך אינו אפשרי. כלומר, חטאת העוף שעשאה כמעשה עולה אינה משתנית להיות עולה.

לאור זאת, יתכן וניתן לחלק בין עולה שעשאה באופן חלקי כחטאת, לבין המצב ההפוך, של חטאת שעשאה באופן חלקי כמעשה עולה. העולה אכן יכולה היתה להפוך לחטאת. על כן, עצם הדמיון לחטאת אינו פוסל אותה. רק באם יהיה הפסול מצד דיני עולה עצמם, כגון במקרה בו היזה בלא למצות, תפסל העולה.

חטאת העוף, לעומת זאת, אינה יכולה להיות עולה. לכן, עצם העובדה כי נעשה בה מעשה עולה, אף אם לא היה אמור לפסול מצד דיני חטאת, מספיק על מנת לפסול אותה.

הרב ברוך וינטרוב