![]() |
  | ||||||||||
![]() |
!!![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
  |
EAB- blank
|
  |
דף יוםיומי הוריות דף יד – "סיני עדיף": הדרן למסכת הוריות ולסדר נזיקין "אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. בני ארץ ישראל הכריעו לטובת סיני, כלומר לטובת הבקי, משום ש"הכל צריכין למרי חטיא", רוצה לומר: על מנת שהחריף יוכל להפעיל את כושר הניתוח וההבנה שלו, עליו לדעת תחילה את הטקסטים שיוכל להתבסס עליהם; אבל הבקי עומד בפני עצמו, ואינו תלוי בחריף. כמובן, אין מדובר בבקי שאינו מבין מה הוא גורס – מעין 'חמור נושא ספרים' – וכדברי המאירי: "ודוקא שאף על פי שאינו מפולפל כל כך, הוא בקי בפירושן של הלכות ובמה שיוצא מהם, ויש לו בחינת דמיון הדברים זו בזו והוצאת דבר מתוך דבר כראוי. אבל מי שאין בידו אלא סוגיית התלמוד סדורה בפיו, ואין בידו דרך פסק ובחינה בדמיונות ובהבנת דבר מתוך דבר – אינו בכלל סיני כלל, ולא בכלל בעל הוראה, ולא עוד אלא שצריך להזהר מהוראתם הרבה..." ובוודאי דבריו הכרחיים, שהרי הגמרא מגדירה כסיני את רב יוסף – מגדולי האמוראים בתלמוד. מאחר שבני מערבא נימקו את הכרעתם, היו שמצאו לנכון כי עם השתנות הזמנים נשתנתה גם ההכרעה. בעל פרי מגדים מביא (אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים סימן קל"ו) את פסיקת הלבוש שתלמיד חכם "בעל הוראה" קודם בעלייה לתורה לתלמיד חכם "מפולפל". וכתב הפרי מגדים: "יראה דהיינו: סיני ועוקר הרים – סיני עדיף". והעיר על כך ר' שלמה קלוגר בהגהותיו על הפרי מגדים: "לדעתי אין ראיה מן הש"ס, דבזמנים שלא היו ספרים נדפסים היה סיני עדיף, אבל עכשיו אחר מעט חיפוש יכול אדם למצוא מבוקשו, לא שייך הטעם דהכל צריכים למארי דחיטי, לכך חריף עדיף, דהוא מוציא מליבו, ואי אפשר למוצאו ממילא..." דברי ר' שלמה קלוגר, שנכתבו בעידן הדפוס, נראים נכונים שבעתיים בעידן האלקטרוני, שבו השתפרה הנגישות למקורות לאין ערוך, הן מצד הימצאותם הן מצד אפשרויות החיפוש והאיתור בהם. אמנם הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א (שו"ת יביע אומר חלק ז חושן משפט סימן א אות ח) חלוק על ר' שלמה קלוגר, ולדעתו אף בזמננו אנו, כשבאים למנות דיין – סיני עדיף: "הן אמת כי ראיתי להגאון מהר"ש קלוגר בהגהותיו על הפרי מגדים אורח חיים (סוף סימן קל"ו)... מדברי הגר"ע יוסף עולה שהבקי עדיף לא רק משום שהחריף זקוק לו, אלא גם מפני שהחריפות עצמה עלולה לעמוד לחריף למכשול ולהביאו לטעות בפסק ההלכה, ולכן גם בזמננו – הבקי עדיף על החריף. לעניות דעתי, יש מקום להציע ניסוח מעט שונה לעדיפותה של הבקיאות על פני החריפות. הבקיאות מקנה לבעליה את היכולת לראות את ההלכה הנידונה בהקשרים רחבים יותר. מתוך כך מבין הבקי טוב יותר את מהותה וטיבה של ההלכה, ומסוגל לכוון לאמתה של תורה גם במקרים שדינם לא נתפרש. בדרך זו הופכת הכמות לסוג של איכות, ששום מאגר מידע, כתוב או ממוחשב, לא יוכל להקנות. הדיון את מי יש להעמיד בראשות הישיבה חותם את מסכת הוריות, והדבר מובן כמין חומר: כשדנים בטעות של בית הדין, יש לעיין מיהו החכם שיכוון ככל האפשר לאמתה של תורה. מבחינת לומדי הדף היומי, סיום מסכת הוריות הוא גם סיום לסדר נזיקין כולו – הישג לימודי מרשים ביותר. לימוד הדף היומי הוא במהותו לימוד של סיני, ולא של עוקר הרים. אני מקווה ומאחל לכולנו, שאף אם לא נוכל לעמוד בהגדרתו של רש"י לסיני – "מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני" – מכל מקום, משהו מאותה כמות דבק בנו, וגורם לנו שיפור איכותי של ממש בלימוד תורת ה' ובהבנתה. לקובץ שמע של שיעור בעניין סיני ועוקר הרים מפי ראש הישיבה הרב מדן שליט"א לחץ כאן. הדרן עלך מסכת הוריות
|
  |