דף יוםיומי

בבא קמא דף קיג – גזל נכרי

הגמרא בדף קיג (סוף ע"א – ריש ע"ב) מביאה את דרשתו של רבי עקיבא שגזל נכרי אסור. מפשטות הסוגיה עולה שלא הכול מודים בדבר זה, והגמרא בבבא מציעא (פז ע"ב) אכן מתייחסת בפירוש לשתי דעות בנושא.

בגמרא מובאת מחלוקת זו דווקא בהקשר של גזל. להלכה פסקו הרמב"ם (ריש הלכות גזלה ואבדה וריש הלכות גנבה) והשולחן ערוך (סימן שמ"ח סעיף ב וסימן שנ"ט סעיף א) שאסור לגזול את הנכרי ושאסור לגנוב ממנו; פשטות דברי הרמב"ם שזהו איסור תורה, אך האחרונים התלבטו בדבר (עיין כסף משנה ריש הלכות גנבה, וש"ך סימן שנ"ט ס"ק ב).

ברם, אנו מבקשים לדון כאן דווקא על פי הדעה המתירה גזל נכרי (או אוסרת אותו רק מדרבנן): האם דעה זו מתירה גם גנבה מנכרי, או שמא יש מקום לחלק בהקשר זה בין גנבה ובין גזלה?

המנחת חינוך (מצוה רכד) נתן דעתו על השאלה, וזה לשונו:

"אך נראה לי לכאורה, דאף להסוברים גזילת גוי דרבנן, מכל מקום גניבת גוי אפשר דמן התורה אסור... דהתורה לא אסרה זה מדין ממון לבד, רק המידה הגרועה הזאת בעצמה אסרה. אם כן, בשלמא גזל דהוא רק דהתורה אסרה ממון חבירו, אם כן אפשר דשל גוי לא אסרה, כי הממון שלו הפקר לאותן שיטות. אבל גניבה... שלא ילמוד מידה הגרועה הזאת, אם כן אף מגוי אסור כדי שלא ירגיל בזה, ועל זה הקפידה התורה".

המנחת חינוך סבור שיש הבדל מהותי בין גנבה ובין גזל: בגנבה יש 'מידה גרועה', ואילו בגזל הבעיה היא רק הימצאות ממון הנגזל ביד הגזלן. ומסתבר שדבריו קשורים לדרשתו הידועה של רבן יוחנן בן זכאי (לעיל עט ע"ב):

"שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן: זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת".

בגנבה יש פגיעה בכבוד שמים, ואותה חייבים לשרש; גזלה פוגעת בזולת בלבד, ואין בה אותה מידה של תיעוב שיש בגנבה.

לסיום נזכיר נפקא מינה נוספת לטענת המנחת חינוך. הרמב"ם ריש הלכות גנבה (פ"א ה"ב) פוסק: "ואסור לגנוב אפילו דרך שחוק, או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם, הכל אסור, שלא ירגיל עצמו בכך". בהלכות גזלה, לעומת זאת, אין שום פסק כזה. מדוע? וכי בגזלה מותר לאדם להרגיל עצמו?! על פי דרכו של המנחת חינוך ההבדל ברור: גזלה דרך שחוק ועל מנת להחזיר אינה פוגעת בממון הזולת; גנבה, לעומת זאת, מתועבת מצד עצמה, ולכן ההרגל בה מסוכן הרבה יותר.

הרב אודי שוורץ