דף יוםיומי

קידושין דף סט – יכולין ממזרין ליטהר

"ר' טרפון אומר: יכולין ממזרין ליטהר. כיצד? ממזר שנשא שפחה – הולד עבד; שיחררו – נמצא הבן בן חורין... איבעיא להו: רבי טרפון לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר?... שמע מינה: רבי טרפון לכתחילה קאמר. שמע מינה!" (סט ע"א).

מהסוגיה ברור למדיי שרבי טרפון לא התיר לממזר גויה, כי אם שפחה בלבד. אלא שהראשונים התקשו גם בהיתר זה: מה מתיר לו לעבור על איסור ישראל בשפחה כנענית?

הרמב"ם לא התקשה בהלכה זו, שכן היא משתלבת בשיטתו בעניין איסור שפחה: "התירו לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו, שהרי הוא משחרר אותם ונמצאו בני חורין, ולא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת הבנים" (הלכות איסורי ביאה פט"ו ה"ד). הרמב"ם מבין שלא התירו כאן איסור תורה, שכן האיסור בשפחה כנענית הוא מדרבנן בלבד, וכפי שהוכיח כמה פרקים קודם לכן: "שהרי מפורש בתורה שהאדון נותן שפחה כנענית לעבדו העברי והיא מותרת לו" (שם פי"ב הי"א).

ואולם, ראשונים רבים מבינים כי זהו איסור תורה, הנלמד מן הכתוב "וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ג, יח), וכי לעבד עברי יש היתר מיוחד מן התורה בשפחה כנענית. ולשיטתם חוזרת, אם כן, השאלה למקומה: הכיצד מתירים לממזר לישא שפחה לכתחילה? הראשונים בסוגייתנו הקשו כן, והעלו שאיסור תורה זה אינו שייך בממזר. אלא שלמסקנה זו הם הגיעו בשתי צורות שונות ומרתקות.

הרמב"ן נימק זאת בשם רבנו תם כך: "דכל היכא דאמר רחמנא לאו גרידא, ממזר אסור, אבל הכא שאני, דלא אמר רחמנא לא תנסוב שפחה, אלא 'לא יהיה קָדֵש' – פרט לזה שהוא קדש ועומד, שהרי יצירתו בעבירה". כלומר: איסור שפחה כנענית נעוץ בטהרתם המינית של בני ישראל, ועל כן ממזר, שעצם קיומו הנו תוצאה של פריצות, אינו שייך באיסור זה. ומוסיף הרשב"א הערה מעניינת: "ועוד אומר רבנו תם, דמכל מקום אסור הוא בבהמה, אף על גב דאזהרתיה דנשכב מ'לא יהיה קדש'... וטעמא משום דמקדשות כי האי לא אתי".

ביאור אחר מופיע בתוספות הרי"ד: "ודוקא בשפחה הותר, אבל לא בגויה, ד'לא יהיה קדש' ליתה בממזר, משום דכתיב 'מבני ישראל'". לשיטת הרי"ד, היתרו של ממזר בשפחה אינו נעוץ בפריצות המינית העומדת ביסוד קיומו, כי אם בליקוי בשיוכו ל"בני ישראל", שהרי הוא אינו חלק מהקהל. הסבר זה עולה בקנה אחד עם נימוקו של הרמב"ם לאיסור שפחה (שאמנם לשיטתו הוא דרבנן, אך להבנת הרי"ד הוא דאורייתא): "עבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם, יצאו מכלל העכו"ם ולכלל ישראל לא באו, לפיכך השפחה אסורה לבן חורין". האיסור נובע מכך שהעבדים והשפחות התגיירו חלקית מבחינת חיובם במצוות, ועל כן יצאו מכלל גויים, אך לא הצטרפו לקהל ישראל; על כן ממזר, שאף הוא אינו חלק מקהל ישראל, מותר בהם.

הרב שמואל שמעוני