דף יוםיומי

קידושין דף כ – מכירת אמה ללא ייעוד

סוגייתנו (יט ע"ב – כ ע"א) מביאה שלוש דעות תנאים בעניין מקרים של מכירת אמה עברייה שלא תוכל להמשיך לייעוד. הכול מודים שניתן למכור את הבת לפסולים, דהיינו: לאנשים שאסורים בה מדאורייתא אך קידושיהם תופסים בה. דבר זה נלמד אמנם מדרשות שונות, אך דומה שהסברה ברורה: יש כאן יכולת ייעוד – פוטנציאל אישותי שהתורה מכירה בו, אף כי אוסרתו. המחלוקת נוגעת לשני מקרים אחרים: א. מכירה לקרובים, שקידושיהם כלל אינם תופסים בבת; ב. מכירה על מנת שלא לייעד – הדעה שמקבלת מכירה כזאת סוברת שיש כאן מכר שאינו יכול להמשיך לייעוד, בעוד שהדעה השוללת אותה טוענת שניסיון ההתניה בטל, ועל כן יש כאן מכר עם אפשרות ייעוד. כאמור, ישנן שלוש דעות:

1. דעת רבי מאיר – ניתן למכור על מנת שלא לייעד, אך לא ניתן למכור לקרובים.

2. דעת רבי אליעזר – לא ניתן למכור על מנת שלא לייעד, אך ניתן למכור לקרובים.

3. דעת חכמים – לא ניתן למכור על מנת שלא לייעד, ולא ניתן למכור לקרובים.

ננסה להבין מעט את הסברות השונות. דעת רבי מאיר קשה במקצת: אם פוטנציאל הייעוד הוא מגדיר משמעותי במכר, ועל כן לא ניתן למכור לקרובים – כיצד ניתן לקבל התניה שמונעת אותו, ומגדירה מכר ללא פוטנציאל ייעוד? ייתכן שרבי מאיר תופס התניה כזאת כמעין סִנדוּל חיצוני, שאינו משנה את אופייה המהותי של המכירה כמעשה שיש בו פוטנציאל קידושין, בניגוד למכירה לקרוב. ועדיין הדברים צריכים תלמוד.

בדעת רבי אליעזר נראה ברור למדיי שפוטנציאל הייעוד אינו מרכיב מהותי במכר, ועל כן ניתן למכור לקרובים. אף על פי כן, התניה על מנת שלא לייעד היא התניה על מה שכתוב בתורה, שהרי התורה מתווה דרך שמאפשרת ייעוד, ועל כן התניה זו בטלה. על כל פנים, לדעת רבי אליעזר אין בעיה במכר נטול פוטנציאל ייעוד. חכמים חולקים על כך, ושוללים כל מכר שאין בו פוטנציאל ייעוד – בין לקרובים ובין בהתניה.

מחלוקת זו בין רבי אליעזר וחכמים קשורה בשאלת יסוד שחוזרת בהקשרים רבים בסוגיות אמה עברייה, ושורשיה כבר בפרשיות התורה בנושא: האם בחושן-משפט עסקינן, או שמא באבן-העזר? האם התופעה הבסיסית שלפנינו היא מכר ממוני, בדומה למכירת עבד עברי, או שמא מדובר בסוג מיוחד של קידושין על תנאי? במסגרת זו לא נרחיב את היריעה מעבר לסוגייתנו, אך כדאי ללמוד את הסוגיות העוסקות באמה עברייה תוך רגישות לשאלה זו וליחס בין המקומות השונים בהם היא עולה. לעיון בפרשיות התורה בנושא ראו מאמרו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, "אמה עברייה ושפחה חרופה", מגדים טז, עמ' 19–36.

הרב שמואל שמעוני