שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 53
מסכת בבא קמא, פרק ראשון (י:)
בעניין שניים שהרגו (הרב ליכטנשטיין)
סנהדרין עח., "הכוהו... וסתמא כר' יהודה בן בתירא", וברש"י ותוספות שם; "יד רמה", ד"ה ת"ר (יסודי) (וד"ה אמר); [חי' הר"ן, ד"ה רבנן]. | א. |
ב"ק י:, "ותו ליכא... לא קמיידי", וברש"י ותוס' רבינו פרץ, ד"ה כאן; רשב"א, כז, ד"ה ורבי יהודה. | ב. |
רמב"ם, פ"ד הל' רוצח הל' ו-ז (עד "נהרג עליו"). | ג. |
ב"ק נג:, "שור ואדם שדחפו... אדם ובור פטורים", ובתד"ה לענין כופר; רשב"א שם, ד"ה שור, "ואיכא למידק... וצל"ע בזה"; [שבת צב:, "המוציא ככר... בהוראת ב"ד"]. |
ד. |
[ה. בענין השוואת חיובי רוצח וכופר מג., "אמר רבה שור שהמית... לא דמים"; שם מג:, "כי אתא רב דימי... קא רמית"; מד., "שור שהיה
מתחכך... מזה ומזה"; רמב"ם, פ"ד הל' רוצח הל' א'; פ"י הל' נזקי ממון הל' ט' וב"מגיד משנה" ו"לחם משנה" (על אתר, אך בעיקר, פ"א הל' חובל
ומזיק הל' י"ד)].
[ו. "דבר אברהם", ח"א סי' כ', ענף א', סעיפים ב-ז].
[נ.ב. השיעור יהיה מובן, כחטיבה עצמאית, גם למי שטרם נכנס לעובי הקורה של סוגיית הכשרתי מקצת נזקו].