חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים


שיעורים בסוגיות נבחרות (נושאים שונים)
הרב משה טרגין

המקדש, טהרה וקרבנות

המצוות

נושאים שונים

קרבן פסח
עבודת יום הכיפורים
ביכורים
קרבנות
טהרה וטומאה
כלי המקדש

מצוות ואיסורים
ברכות המצוות
"לפני עיוור"
שיעורים ומידות
ספיקות

הלכה
הלכות דעות
מלך ושלטון
קדושה קידוש החודש



קרבן פסח

אכילת קרבן פסח האם הקרבת קרבן הפסח ואכילתו הן שתי מצוות נפרדות? מהו המייחד את אכילת קרבן הפסח מאכילת שאר הקרבנות? האם קיים מימד של אכילת קדשים באכילת קרבן הפסח?
ביקור ז' ימים - בדיקת קרבן פסח ד' ימים לפני שחיטתו קרבן הפסח וקרבן התמיד זוקקים שניהם בדיקה מספר ימים לפני הקרבתם. האם בדיקה זו נובעת מחשש לפסול, או שהיא דין מיוחד?
מינוי על קרבן פסח כדי לאכול מקרבן פסח, חובה להימנות עליו מראש. מה פשר המינוי הזה? האם הוא מהוו רכישת בעלות על הקרבן, או רק רכישת זכות אכילה ממנו? כיצד מתמנים על הקרבן? האם ניתן להצטרף לחבורה באיחור? האם מחשבה להאכיל את הפסח למי שאינו מהחבורה נחשבת מחשבת פיגול? כיצד יש לחלק את הבשר בין המנויים עליו?

עבודת יום הכיפורים

טבילות הכוהן הגדול ביום הכיפורים האם ריבוי טבילותיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים נובע מהמעברים הרבים בין מקומות בעלי קדושה שונה, או שטבילות אלו הן חלק מעיצומו של היום הקדוש? האם טבילות יום הכיפורים זהות באופיין לטבילות כל יום רגיל?
חפינת הקטורת ביום הכיפורים בתהליך הקטרת הקטורת, התורה מצווה על הכוהן לחפון חלק מהקטורת בידו. האם חפינה זו היא חלק מהותי מעבודות הקטורת, או שזה רק אמצעי טכני להקטרתה? מדוע צריך הכהן הגדול ביום הכיפורים לחפון פעמיים?
הזאת הדם בקודש הקדשים ביום כיפור לא ברור מן הפסוקים אם הזאת הדם ביום הכיפורים הייתה לפני הארון או ממש עליו. האם מוקד ההזאה הוא קודש הקדשים, או הארון? מה ניתן להוכיח מההזאה על אבן השתייה בבית המקדש השני? ר' חיים מבריסק הציע שיש קדושה מיוחדת למקום הארון, גם כשהארון איננו נמצא בו. לענייננו שייכת גם מחלוקת התנאים לגבי איסור הכניסה לקודש הקדשים.
הקפדה על הסדר בעבודת יום הכיפורים המשנה קובעת שאין לשנות את סדר העבודה בעבודות יום הכיפורים. מהו אופיו של דין זה ומה היקפו? יש שקבעו שהדין חל רק בעבודות פנים, אבל הרחיבו את ההגדרה של עבודות אלו; ויש שקבעו שהדין חל אף בעבודות חוץ, אם הדבר גורם לדחייה בעבודת פנים אחרת.
תהליך הפיס בעבודת יום הכיפורים - ח"א הכהן הגדול קבע את מעמד שעירי יום הכיפורים באמצעות גורל, ולא באמצעות הכרזה מילולית. בקרבנות אחרים, לעומת זאת, האמירה היא בעלת מעמד מרכזי. האם יש לאמירה מקום גם בעבודת שעירי יום הכיפורים? התתכן עבודת יום הכיפורים בלי הגרלה?
תהליך הפיס בעבודת יום הכיפורים - ח"ב כיצד פועל הגורל שמוטל בין שני השעירים? האם הכהן רק מבצע את הגורל, או שיש לו תפקיד אקטיבי? מי מקדיש את השעיר לקרבן?

ביכורים

אופיים של הביכורים קיים דמיון בולט בין מצוַת הביכורים לבין מצוות המעשר והתרומה. מהו הקשר בין הביכורים לבין עולם הקרבנות והמקדש?
ביכורים כקרבן מסתבר שלביכורים יש מעמד של מעין-קרבן. מעמד זה משפיע על כמה מדיני הביכורים, וביניהם: פסולי קרבנות שחלים על ביכורים, פסול 'מאוס' בביכורים - שתלוי במחלוקת התנאים אם ביכורים הם קדשי מזבח או קדשי בדק הבית, פסול מצווה הבאה בעבירה, זמן הבאת הביכורים, חיוב נשים במצווה, והכנסת ספק-ביכורים לעזרה.
מקרא ביכורים של גֶּר המשנה קובעת שגר יכול להביא ביכורים אך אינו יכול לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי". מהו היחס בין הפקעת גר ממקרא ביכורים לבין הפקעת אישה ממצווה זו? ובין הפקעת הגר ממקרא ביכורים לבין הפקעתו מוידוי מעשרות?

קרבנות

תנופה הגמרא כותבת שהבעלים והכהן מניפים את הקרבן בצוותא. האם ידו של הבעלים אינה חוצצת בין יד הכהן לבין הקרבן? שיעור זה דן בתפקיד הכהן, על רקע חילוקו של ר' חיים בין כהן המבצע עבודה לבין כהן המשמש כמקום העבודה.
קרבן שתי הלחם בחג השבועות בחג השבועות יש חובה להקריב את קרבן שתי הלחם. האם שתי הלחם הם יחידה אחת וקרבן אחד, או שלכל אחד מהלחמים יש מעמד עצמאי?
דין "ממשקה ישראל" - איסור הקרבת קרבנות מדברים אסורים ההלכה אוסרת להקריב על המזבח דברים האסורים באכילה. מהיכן נובע איסור זה? האם זהו איסור עצמאי, או שהתורה מרחיבה את איסורי האכילה ומחילה אותם גם על 'האכלת' המזבח?

טהרה וטומאה

חרב כחלל - טומאת כלי מתכות דין מיוחד הוא שחרב התקועה במת - דינה כמת, והיא נחשבת ממש לאבי אבות הטומאה (כמו הגופה עצמה). האם החרב נחשבת ממש כמת, או רק דיניה שווים לדיני המת?
הנאה מתרומה טמאה ההלכה קובעת שכוהנים מותרים ליהנות משריפת תרומה טמאה. מהו אופיו של היתר זה? האם יש היתר מיוחד לכוהנים ליהנות משריפת התרומה, או שמא התרומה הטמאה מותרת לכוהנים באופן עקרוני בצורה של שריפה?
דין כיבוס בחטאת טיפת דם מקרבן החטאת שנפלה על בגד מחייבת לכבס את הבגד כולו. האם מטרת הכיבוס היא רק לנקות את הבגד מהדם, או שיש לכיבוס מעמד הלכתי כלשהו?
שיעור רביעית דם נחלקו התנאים האם דם בשיעור רביעית מטמא, גם אם הוא לא ניגר מגוף אחד. מהו יסוד המחלוקת? האם יש הבדל בין שיעור רביעית דם לבין השיעורים הנדרשים במקומות אחרים בהלכה?
סוף טומאה לצאת בדיני טומאת אוהל נפסק שכל דבר הנמצא במסלול שהמת עתיד לצאת בו מן הבית - נטמא, גם אם הפתחים שבמסלול זה סגורים. מהו אופי דין זה? האם אנו מתייחסים לפתחים כאילו נפרצו, או שהטומאה חלה באופן גורף בכל 'תחומו' של המת, ואיננה מתחשבת במכשולים בדרך? לשאלה זו השלכה מעשית לדיני טומאת כוהנים.
האם טימאו היוונים את כלי המקדש? כיצד טימאו היוונים את כלי המקדש, והרי "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"?

כלי המקדש

החנוכייה ומנורת המקדש מהו הקשר בין נרות החנוכה לבין הנרות שהדליקו במנורה שבמקדש? מדוע מדליקים נרות בבית הכנסת? השיעור סוקר סוגיות אלו על רקע המחלוקת אם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה".
מנורת המקדש למנורת המקדש מאפיינים ייחודיים, המבדילים אותה משאר כלי המקדש. הבנת ייחודה של המנורה כרוכה בהבנת תפקידה במקדש; המנורה אינה רק כלי שרת, אלא חלק מה'ריהוט' של בית המקדש, ולכן עליה להיות מפוארת ומעוטרת במיוחד. לאור הבנה זו ניתן להבין גם את תפקידו של נר התמיד ואת תפקידם של הקנים והגביעים.

מצוות ואיסורים

האם מילה היא מצווה שהזמן גרמא מדוע יש פטור מיוחד לנשים ממצוַת המילה, והרי זו מצוַת עשה שהזמן גרמה? האם מצוַת המילה היא אכן מצוַת עשה שהזמן גרמא? האם נשים פטורות מכל מצווה כזו?
תלמוד גדול או מעשה גדול מה עדיף: תלמוד תורה או קיום מצוות? האם חייב האדם להפסיק מלימודו כדי לקיים מצווה שנזדמנה לו?
מצווה הבאה בעבירה הראשונים נחלקו האם פסול "מצווה הבאה בעבירה" הוא דאורייתא או דרבנן. מהירושלמי עולה שהבעיה במצווה כזו אינה במעשה המצווה, אלא בחפץ שנעשות בו המצווה והעבירה. להבנה זו השלכות על אופי הפסול: הוא יחול רק על מצוות שיש בהן חשיבות לחפצא של המצווה, כמו לולב, ולא כאשר החפץ אינו חשוב, כמו בקריעת בגד של אָבל או בשמיעת קול השופר (להבנת הרמב"ם). הראב"ד מציג הבנה אחרת, שלפיה הפגם נעוץ במעשה, ולא בחפצא.
תפקיד הכוונה במעשה המצווה להלכה נפסק שמצוות אינן צריכות כוונה. מה טיבה של פסיקה זו? האם עדיין יש משמעות לכוונה בעשיית המצווה?
חטא כדי שיזכה חברך האם מותר לאדם לעבור על איסור קל כדי להציל את חבירו מעבירה על איסור חמור? התוספות (בסוגיית "רדיית הפת") מציעים שתי מערכות של קריטריונים לפסיקה בשאלה זו. נראה, ששתי המערכות הללו משקפות שתי נקודות מבט שונות על טיב החובה למנוע את ביצוע העבירה החמורה.

ברכות המצוות

ברכה על מצווה שקיומה איננו מובטח בניגוד לספירת העומר, אין מברכים על ספירת ימי הטהרה של זבה כיוון שאין יודעים אם הספירה תגיע לסופה, והברכה עלולה להיות ברכה לבטלה. מהם גדרי קביעה זו? האם מברכים על מצוות נוספות שקיומן המלא אינו מובטח (שחיטה, אמירת "עננו" בתענית ציבור ובדיקת חמץ)? ייתכן שיש לחלק בין מצוות הממוקדות בתהליך מסויים לבין מצוות הממוקדות בתוצאה.
שומע כעונה הבנת דין "שומע כעונה" תלויה בהבנת כ"ף הדמיון: האם השומע נחשב כאילו אמר את הדברים בפועל ממש, או רק תוצאת האמירה נזקפת לזכותו? האם דין זה חל על סומא? האם הוא חל רק על מצוות שנאמרות בקול רם (כמו ברכת כוהנים)? האם קיים דין הפסק ב"שומע כעונה"? האם המשמיע צריך להיות מחוייב במצווה בעצמו?

"לפני עיוור"

ולפני עור לא תתן מכשול - ח"א חז"ל פירשו את האיסור של "לפני עיוור" כאיסור לסייע או לגרום לאדם אחר לחטוא. מהו מוקד האיסור: מתן העזרה לחטא, או החטא שנעשה בסופו של דבר?
ולפני עור לא תתן מכשול - ח"ב האם איסור "לפני עיוור" הוא איסור עצמאי, או הרחבה של האיסור שנעשה בסופו של דבר?

שיעורים ומידות

שיעור כזית בברכה אחרונה מהגמרא בברכות עולה שאין מברכים ברכה אחרונה על אכילת כמות של פחות מכזית. האם אכילת פחות מכזית אינה נחשבת 'אכילה', או שאוכל פחות מכזית אינו גורם להנאה ואינו נחשב ל'אוכל'?
כתותי מכתת שיעוריה - ח"א האם הדין של "כתותי מכתת שיעוריה" נובע מהכלל "כל העומד להישרף כשרוף דמי", או שזהו דין עצמאי? האם הפגם הוא בשיעורו של החפץ או בצורתו?
כתותי מכתת שיעוריה - ח"ב מהו אופי השיעורים הדרשים לקיום מצוות שונות? האם דין "כתותי מכתת שיעוריה" מצביע על פגם במציאותו הפיסית של החפץ, או בחשיבותו?
חצי שיעור (ח"א) לשיטת ר' יוחנן, אכילת חצי שיעור של איסור אסורה מהתורה אך אין נענשים עליה. האם זהו איסור מהותי או רק סייג שקבעה התורה בגלל החשש להצטרפות הכמות לשיעור מחייב? אם מדובר בסייג, מה יהיה הדין במקרים שבהם החשש אינו קיים?
חצי שיעור (ח"ב) - חצי שיעור במעשים אסורים האם דין 'חצי שיעור' חל גם על מעשי איסור? האם מותר לבצע פעולה חלקית מתוך מעשה שבקיומו המלא הוא מעשה איסור? בנידון זה נחלקו כנראה ה"מנחת חינוך" והראב"ד, בעניין איסורי הכנת שמן המשחה, מלאכת תולש בשבת וטלטול ברשות הרבים. מהירושלמי וממדרשי ההלכה מסתבר שבתחום זה ההסכמה בין האמוראים רחבה יותר מאשר בתחום דין חצי שיעור הרגיל.
חצי שיעור (ח"ג) - הגדרת האיסור וסיווגו ניתן להבין שחצי שיעור מאיסור מסויים נושא את אופיו של האיסור המקורי, אלא שהוא פטור מעונש; מנגד ניתן להבין שחצי שיעור הוא רק סייג, שאיננו אסור באופן מהותי. לחקירה זו השלכות לגבי האכלת חולה שיש בו סכנה בחצי שיעור ביום הכיפורים, לעניין דין 'הקל הקל תחילה', וביחס לשאלה אם חצי שיעור כלול במה שעליו כל יהודי "מושבע ועומד מהר סיני".

ספיקות

ספק ספיקא - ח"א ההלכה מספקת מספר כללים להכרעת ספיקות הלכתיים: במקום שמצטרפים בו שני ספיקות - אפשר להקל. להבנת הרשב"א, דין זה מבוסס על הכרעה על פי רוב. להבנת התוספות ולפי הגרי"ד סולוביצ'יק, מקרה של 'ספק ספיקא' מוגדר כמצב של ודאי, ולא כמצב של ספק. אחת מהראיות לשיטת תוספות עולה מסוגיית "אלמנת עיסה", העוסקת במשפחה שנטמע בה ספק חלל.
ספק ספיקא - ח"ב להבנה ש'ספק ספיקא' בכלל איננו מוגדר כספק ניתן למצוא ראיות בראשונים. רבנו תם סבור שלמרות שדבר שיש לו מתירין איננו בטל בדיני הספיקות הרגילים, הוא מתבטל באמצעות 'ספק ספיקא'. הראב"ד סבר שלמרות שיש לערוך בדיקת חמץ גם כאשר ספק אם יש בבית חמץ - אין צורך לבדוק כאשר יש 'ספק ספיקא'.

הלכה

הגדרת קנאי מעמדו של הקנאי הוא מאוד בעייתי ("הלכה ואין מורין כן"). מחד - ההלכה מחייבת לפעול בקנאות במצבים מסויימים; אך מאידך - בית הדין אינו מורה לפעול כך, ולעובר העבירה מותר להגן על עצמו אפילו בהריגת הקנאי. מהו מעמדו של הקנאי? מדוע הבועל ארמית חייב מיתה?

הלכות דעות

לשון הרע האם קיים איסור לדבר לשון הרע בפניו של האדם שעליו מספרים? מהו בדיוק ההיתר של "באפי תלתא"?
לא תחמוד - ח"א מהי ההגדרה ההלכתית של איסור "לא תחמוד"? האם האיסור חל רק על השתלטות ממשית על חפץ מסויים, או אפילו על רצון לקחת את החפץ?
לא תחמוד- ח"ב אדם שחמד חפץ ונתן את תמורתו - האם הוא עובר על "לא תחמוד"? ואם בעל החפץ נתרצה למוכרו אחרי לחצים? מהו ההבדל בין "לא תחמוד" לבין "לא תתאווה"?
גניבת דעת מהו איסור גניבת דעת? האם זהו איסור דאורייתא או דרבנן?
שקר ודרכי שלום התורה מצווה "מדבר שקר תרחק", אך שקר הותר מפני דרכי שלום ובמקרים רבים נוספים. כיצד יש להבין את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנושא "כיצד מרקדים לפני הכלה"?
לשון הרע האם קיים איסור לדבר לשון הרע בפניו של האדם שעליו מספרים? מהו בדיוק ההיתר של "באפי תלתא"?

מלך ושלטון

מלך ומלכות - חלק א' הרמב"ם מונה את מצוַת מינוי המלך כמצווה אקטיבית. כיצד ייתכן שמצווה זו היא אקטיבית, והרי המלוכה נמסרת בירושה מאב לבן? מהי משמעות המינוי? הפתרון לשאלה זו נעוץ באבחנה בין שני דינים במעמדו של המלך: המעמד האישי מחד, והישות הממסדית של שושלת המלוכה מאידך.
מלך ומלכות - חלק ב' שיעור זה ממשיך לעסוק בשני הדינים שבמעמדו של המלך. הייתכן מלך בלא מלכות? ומלכות בלי מלך?

קדושה

קדושת ערי חומה המשנה בתחילת מסכת כלים מונה את ערי החומה ברמה השנייה של הקדושה. מה מעמדן ומהי קדושתן של ערים אלו? האם יש קשר בין קדושתה של ירושלים לקדושתן של ערי חומה? האם מצורע משתלח מעיר חומה?

קידוש החודש

עדות קידוש החודש לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר".