ברכת בורא נפשות / יוסי עופר

ברכת בורא נפשות רבות בנוסחה המקובלת היום, נראית מסורבלת וקשה לפירוש. ננסה לעקוב אחרי התפתחות הנוסח ופירושו המדויק בכל שלב.

הנוסח המקובל (החלוקה ליחידות תובהר בהמשך):

בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא[ת]

להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים

א. במקורה. מופיעה הברכה כברכה ראשונה (לפני האכילה) וכן שנינו בברכות פ"ו מ"ח (מ"ד.):

"השותה מים לצמאו מברך שהכול נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן."

ובתוספתא ד. י"ד:

"מעשה בר' טרפון שהיה יושב בצילו של שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן. אמר להן ר' טרפון לתלמידים: השותה מים לצמאו מה מברך? אמרו לו: למדנו רבנו! אמר להם: 'בורא נפשות וחסרונן' ".[1]

הגמ' מ"ה. "פוסקת": "פוק חזי מאי עמא דבר" ואינה מפרשת מהו המנהג. בפשטות, נראה שדעת ר' טרפון נדחתה מההלכה ונתקבלה דעת ת"ק: "שהכול נהיה בדברו". אך רש"י (שם) מבין שהגמ' קבלה גם את דעתו של רבי טרפון אלא שהעבירה את הברכה לשמש כברכה אחרונה. "וכבר נהגו לברך בתחילה שהכול ובסוף בורא נפשות..."

ב. ואכן, בגמ' אנו מוצאים את הברכה, כברכה אחרונה.

1. מ"ד:

אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבנו: על הביעא ועל מיני קופרא (רש"י – כל מיני בשר) מברך שהכול, ולבסוף בורא נפשות רבות[2] אבל ירקא – לא.

ור' יצחק אמר: אפילו ירקא, אבל מיא – לא. ורב פפא אמר – אפילו מיא!"

והלכה נפסקה כרב פפא.

בעוד שני מקומות נזכרת ברכה זו כברכה אחרונה:

2. ל"ז.

"הכא (באורז ודוחן) בתחילה מברך עליו שהכול נהיה בדברו ולבסוף: בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא [ת]

3. ל"ח:

"אי אמרת שלקות לאו במילתייהו קיימי, לבסוף מאי מברך? דילמא בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא"[3]

במובאה 2 (דף ל"ז) גורסים הראב"ן, או"ז, תו"י וכת"י מינכן על כל מה שבראת[4]. כך גם גרסת הדפוס שלנו בעירובין י"ד:

"השותה מים לצמאו אומר שהכל נ"ב, ר"ט אומר בורא נפשות רבות וחסרונן. על כל מה שבראת..."

אלא שכתבי היד משמיטים את "על כל מה שבראת"4, ונראה שהדין עמם, שהרי מדובר שם בברכה ראשונה ונוסח זה לא נאמר לגביה. לשון הברכה בשתי נוסחאותיה נראה קשה וזקוק להסבר.

ג. המילה "על" יכולה להתפרש בניגוד למקובל "לאחר" (כמו "והקטיר עליה חלבי השלמים", "עליה השלם הקרבנות כולם") או בנוסף על (כמו אולי "פן יבוא והכני אם על בנים") ואז יתכנו שני פירושים:

1. "בורא נפשות רבות... על כל מה שברא" הנפשות לעומת כלל הבריאה

2. ו"...חסרונן על כל מה שברא" צרכי האדם לעומת הבריאה

3. הב"ח[5] מפרש "על" במשמעות "מוטל על"

אך הוא מבין שיש לקרוא "וחסרונן על כל מה שבראת" ומפרש: "מה שחסר לנפשות הוא מוטל על הדברים שבראת".

לפי שני ההסברים הראשונים הכרחי לגרוס "שברא" שהרי באותו משפט כבר התחלנו לדבר על הקב"ה בנסתר; כך משמע מהב"ח שם. גם לפירושו של הב"ח מתאים יותר הנוסח "שברא" אלא שאפשר גם לגרוס "שבראת".

ד. נראה לי[6] שהנוסח שבגמ' הוא הרכבה של שתי ברכות:

1. בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונן

2.בא"י אמ"ה על כל מה שבראת

הברכה הראשונה, היא הברכה שראינו במשנה ובתוספתא כברכה ראשונה לדעת ר"ט. אין מקור לברכה השנייה כברכה נפרדת, אך היא דומה למדי לברכת "שהכול נהיה בדברו". העיקרון של צירוף שתי ברכות לאחת נמצא מספר פעמים בגמ' ברכות נ"ט.

"מאי מברך (על הקשת)? ברוך זוכר הברית במתניתא תנא... נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוף זוכר הברית נאמן בבריתו וקים במאמרו".

ושם ס': לגבי חתימת אשר יצר:

..."רופא כל בשר". רב ששת אמר: "מפליא לעשות". אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוויהו "רופא כל בשר ומפליא לעשות

דרך אחרת הציע ר"ש ליברמן[7]: כפי שראינו הייתה הברכה בתחילה ברכה שלפני האכילה, כלומר ברכת שבח, והייתה דומה לשאר ברכות הנהנין המתארות את הקב"ה. עם העברתה לשמש כברכה שאחרי האכילה, ברכת הודאה. התאימו אותה לשמש כהודאה ע"י תוספת, ויש להבין כך:

בא"י אמ"ה (במאמר מוסגר: בורא נפשות וחסרונן) על כל מה שבראת! המשותף לשתי הדרכים שבסעיף זה, שהקטע "כל כל מה שבראת" במקורו הוא המשך ישיר אל "ברוך אתה ה' אמ"ה".

לפיכך לפי שתי הדרכים הכרחית הגרסה "ברוך אתה... על כל מה שבראת"! שהרי פתח בנוכח "אתה"[8].

אולם עם הצירוף לברכה אחת, הובן הנוסח שלא כמשמעו המקורי. אלא כאחד מן ההסברים שהוזכרו בסעיף ג'. ולפי הגרסה שם יש הכרח לשנות ולגרוס שברא, שהרי פתח בנסתר בורא נפשו ושוב אין לחזור לנוכח.

השינוי יודגם בתרשים הבא:

 

נעבור לדיון בשאר חלקי הברכה.

ה. ירושלמי ברכות ו', א:

"בסוף (= ברכה אחרונה של אורז אפוי ומבושל) ר' יונה בשם ר"ש חסידא:

אשר ברא מיני מעדנים לעדן בהם נפש כל חי. בא"י על הארץ ועל מעדניה.

ר' אבא בר יעקב בשם ר' יצחק רובא: רבי כשהוא אוכל בשר או ביצה היה אומר: אשר ברא נפשות רבות להחיות בהם נפש כל חי. בא"י חי העולמים."

יש לדקדק היטב "נפשות רבות" שבירושלמי מתייחס לחיות הנאכלות שהרי מדובר על מאכלים מן החי (בשר וביצה!) הנוסח הוא "להחיות בהן (בנפשות) נפש כל חי"

ואם צריך עוד הוכחה, הרי ההקבלה למאמר הקודם תוכיח "מיני מעדנים לעדן בהם נפש כל חי"

הבבלי לעומת זאת כשמדבר על "נפשות... וחסרונן" (לעיל ב', 2, 3) מתייחס לנפשות האוכלות, לנו בני האדם! וגם במשנה (שבסעיף א', גבי ברכה ראשונה) המדובר בנפשות האוכלות. הנושא שם הוא השותה מים לצמאו, ומוזכר גם שם "נפשות וחסרונן".

ו. עתה נעיין שוב במאמר הבבלי מ"ד. (לעיל ב' 1):

רבי יצחק בר אבדימי הנזכר שם הוא – הוא ר' יצחק רובא (= רבא הזקן) שבירושלמי[9] והמאמר שהוא מוסר הוא בשם ר' יהודה הנשיא (= רבנו), כמו בירושלמי. מאמרו בבבלי זהה לזה שבירושלמי! מדובר באוכל מן החי (בשר וביצים) והכוונה במילה "נפשות" היא בשני התלמודים לנפשות בעלי חיים הנאכלים!

אלא שר' יצחק הבין שהכוונה לנפשות האוכלות (נראה שלא קיבל את הנוסח המלא שבירושלמי ומסרו לו רק "בורא נפשות רבות" וכו' כגרסה בבבלי) הוא פיר ש את ההגבלה לבשר וביצים כהגבלה הנובעת מחשיבות, ואם כך חשב לנכון להרחיב את ההגדרה גם לירק.

והצעד האחרון המתבקש בכיוון זה הוא צעדו של רב פפא שביטל כליל את כל ההגבלות – "אפילו מיא"!

ז. ראשונים שראו לפניהם את הבבלי והירושלמי חשבו על אפשרות "להרכיב" את הנוסחים זה על זה. הדמיון בין הנוסחים איפשר את ההרכבה, למרות הבל המשמעות של "הנפשות".

אלא שלא קל היה להכניס את נוסח הירושלמי המסיים בברכה שלא נזכרה בבבלי.

תשובת הרמב"ם[10]: ברכת בנ"ר יש מי שאמר בה "בא"י חי העולמים" האם זה מותר שהרי לא הוזכרה בה חתימה"

תשובה: ובורא נפשות רבות אין בה חתימה כמו שכבר ראיתם שכתבנו לשונה בחיבור.[11]

תשובות הרשב"א[12]: מהו לחתום בברכת בורא נפשות רבות? לפי שראיתי בשם רבני צרפת שחותמים בה בא"י חי העולמים.

תשובה: אתה שמעת. אני לא שמעתי ולא ראיתי מי שחותם בה[13].

אבל מתוך השאלות שמענו על מנהגים לחתום בה, ועל "רבני צרפת שחותמים בה" ולא הספו לצרף נוסח החתימה שבירושלמי לנוסח הבבלי.

וכן בטור (או"ח ר"ז): בירושלמי חותם בא"י חי העולמים וכן היה נוהג א"א הרא"ש.

ונוסח רס"ג בסידורו (עמ' פ"ב): בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות על כל אשר ברא ברוך אתה ה' חי העולמים. מעניין שהוא אינו מביא את נוסח הירושלמי "להחיות בהם נפש כל חי" אולי עמד על הבדל המשמעות במילה "נפשות" ולמד מן הירושלמי רק את תוספת הברכה. מסתבר שמנהג זה הביא לשאלה שנשלחה לרמב"ם.

ודרך פשרה הציע ר' יונה (ברכות ל"ב. באלפס):

"וכיוון שלא הוזכרה בתלמוד שלנו לא נחתם בשם מספק, ונכון לומר חתימת הברכה בלא שם".

מוזר, שזהו הנוסח המודפס בשאילתות דרב אחאי גאון[14]

"בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא ברוך חי העולמים."

הנצי"ב (ב"העמק שאלה" שם) מבין שצריך להשלים "ברוך אתה ה'" כמובן מאליו, ומביא דוגמא לכך מלשון השאילתות עצמן. דבריו מסתברים כי לא ראינו התייחסות של הגאול לספק ברכה.

ח. נציג שוב, לשם בהירות את הנוסח המקובל, ונציין את מקורם של כל חלקיו:

בא"י אמ"ה

בורא נפשות רבות

וחסרונן

על כל מה שברא (ת)

משנה

משנה

משנה

 

בבלי

בבלי

בבלי

בבלי

ירושלמי

ירושלמי

---

---

להחיות בהם נפש כל חי

ברוך (א"י) חי העולמים

----------------

----------------

----------------

----------------

ירושלמי

ירושלמי

יש לשים לב לשינוי משמעות והתייחסות שנגרם עם הצירוף:

בנוסח הירושלמי היה קשר ישיר בין בורא נפשות רבות ובין להחיות בהן נפש כל חי. עם ההרכבה נותק הקשר ניתוק מוחלט שהרי "הנפשות" פירושו בנפשות האוכלות ונוסף אחריהן וחסרונן. ואם כן, יש למצוא בן זוג חדש לביטוי להחיות בהן נפש כל חי, ואכן הוא נמצא: על כל מה שברא [ת][15]

ובתרשים:

 

ט. וכך אנו מגיעים לפירושים הבאים:

1. התוס' (ל"ז.): "בנ"ר וחסרונן" – כמו לחם ומים שא"א בלא הם (= הכרחיים) "על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי" – "כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלה הם, שלא בראם כי הם לתענוג בעלמא, כמו תפוחים וכיוצא בהם ( = מותרות).

ומסיים בה ברוך חי העולמים, ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים"[16]. פירוש זה נפוץ מאוד בראשונים ובאחרונים[17].

2. י. בער[18] "מן "ברוך עד "חסרונן" – הוא קריאה לה': ברוך אתה ה' אשר אתה הוא בורא נפשות... אח"כ יאמר על מה יהיה ברוך: על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי".

צרוף אחר יצר רבנו יונה (ל"ב. באלפס): "ופירושו – ועל כל מה שבראת ברוך חי העולמים, ועל כל מה שבראת דבוק עם סוף הברכה".

אם נשווה את דבריו לטבלה שבסוף סעיף ד' נגלה שכעת יש בידינו הסבר רביעי לאן מתייחסת הפסקה "על כל מה שבראת". ברמב"ם אנו מוצאים[19]:

"בורא נפשות רבות על כל מה שברא חי העולמים".

וכן הוא נוסח התימנים בכתבי היד. וכן בדר רב עמרם גאון (ח"א סעיף ע"ג):

"בורא נפשות רבות על כל מה שבראת חי העולמים".

וכך גם הנוסח במכילתא (עמ' 106) לפי מספר כתבי יד[20] ולא ברור לי מקורו של נוסח זה: או שכך גרסו בבבלי בתור נוסח הברכה או שיש גם פה השפעה של נוסח הירושלמי אם כי רק בשתי מילים[21].



[1] וכן במכילתא דרשב"י עמ' 63: וכן מכילתא עמ' 106 ושם נראה שהוסיפו 'על כל מה שברא חי העולמים'. וע' תוספתא כפשוטה ברכות עמ' 69 שורה 63

[2] גרסת הדפוס 'בורא נפשות רבות' וכו'' אינו נמצא בכת"י

[3] מגמרא זו אנו רואים שעצם היות ברכת ב"נ ברכה אחרונה היה מסופק גם למקשה וגם למתרץ

[4] עיין דקדוקי סופרים שם

[5] בטור או"ח ר"ז

[6] וכן הציעו כמה מהאחרונים עיין 'נתיב בינה' לרב יעקובסון ח"ג עמ' 106

[7] בביאור הקצר לתוספתא ברכות עמ' 22 הערה 63

[8] אין זה דומה ל – 'המוציא לחם' וכד' שהוא תיאור לה', שהרי אצלנו יש המשך אורגני למשפט ואוזן שומעת תבחין בהבדל

[9] עיין הוכחות לזיהוי ב-'תולדות תנאים ואמוראים'/ אהרן היימאן עמ' 784 ואנציק' לחכמי התלמוד/ מרגליות עמ' 581. זיהוי זה מסתבר במיוחד, כי ר' יצחק חברו של ר' יוחנן מגיב על דברי ר' יצחק בא'. וא"כ דחוק מאוד להניח שנדובר באמורא רב יצחק בר אבדימי. יש אפוא לגרוס רבי יצחק בר אבדימי

[10] הוצאות בלאו עמוד 338

[11] אצלנו לא נמצא הנוסח בי"ד ואולי קצרו המקצרים וכתבו 'בורא נפשות וכו' כמו שקרה מספר פעמים בסידור הרמב"ם...

[12] חלק א' שאלה קמ"ט עמ' נ"ח

[13] בהמשך הרשב"א מציין את העובדה יוצאת הדופן שלא ציינו את הדבר שנברא כדי שנהנה ממנו אלא אדרבא הוא מברך על שברא נפשות רבות שחסרות וצריכות למה שברא.

[14] יתרו שאילתא נ"א עמ' שכ"ז

[15] יש להבחין בהרכבה גם ע"י 'חריקה' בנוסח: צריך היה להיות כל מה שבראת להחיות בו נכ"ח

[16] נראה שתוס' ראה את הנוסח שלפנינו כנוסח מקורי, ולא כנוסח שמקורו בירושלמי, ולכן רק מביא את הירושלמי להשוואה, ולא כמקור.

[17] למשל: אבודרהם עמ' ש"ל; טור סי' ר"ז; ברטנורא על המשנה (ו', ח)

[18] פירוש לסידור עמ' 567 מובא ב- 'נתיב בינה' ח"ג עמ' 106

[19] פירוש המשניות תרגום קאפח עמ' מ"ה, והערתו של הרב קאפח.

[20] אמנם, כיוון שמדובר שם בברכה ראשונה, נראית גרסת המשמיטים את 'על כל מה שבראת חי העולמים' אם נקבל גרסה זו בברייתא היא כמובן מקורית.

[21] יש דמיון בין נוסח זה לנוסחי רס"ג והשאילתות שהובאו בסעיף ז'.