קישורים
חפש בארכיון דף קשר הדפס עמוד זה כתוב לנו עשה מנוי לדף קשר לאתר עלון שבות לאתר ישיבת הר עציון לוח זמני היום ארכיון דף קשר לדף השבוע
לפתיח
החדשות
  'קניין' - אטימולוגיה והלכה / ספי מרקוס
 טוב למות בעד ארצינו
 פתיחת מסכת ברכות / ר' משה מושקוביץ
מחצית השקל / שמעוני גרטי
תגובה למאמרו של אורן זונדר (''הסדר במשבר'', דף קשר - ‎997) / עמית גבריהו
חטא העגל / דוד סגל
צימוקים
קובץ וורד 2000


 

פתיחת מסכת ברכות / ר' משה מושקוביץ [‎1]

מטבע הדברים לא נעסוק במאמר קצר זה במבוא ללימוד הש"ס כולו, ואף לא בהקדמה לסדר זרעים, בו פתח רבינו הקדוש את המשנה. כפי שכותב הרמב"ם בהקדמתו לפרוש המשניות, נקבע סדר זרעים כראשון, משום שהוא דן בפרות הארץ שהם מזונותיו של האדם, ובלא מזון אין אדם יכול לעבוד את ה', והרי עבודת ה' היא תכלית כל התורה.
מסכת ברכות עוסקת בברכות שתקנו חכמים לברך בהזדמנויות שונות, וכן עוסקת המסכת בענייני תפילה בכלל וקריאת שמע בפרט. המושג ברכה במובן ההלכתי הוא הנוסח הקבוע "מטבע שתקנו חכמים" נוסח זה פותח ומסיים תמיד ב"ברוך אתה ה' ". כידוע ישנן כמה מיני ברכות - ברכות הנהנין שמברך אדם על אכילה ושתייה, ברכות המצוות - שמברך לפני עשיית מצווה, וברכות שבח והודאה - בזמני שמחה או צער, או על ראיית תופעות מיוחדות. הצד השווה בין כולן, שהן באות - כדברי הרמב"ם - "לזכור את הבורא תמיד".
עוד מבאר הרמב"ם שהטעם שפתח רבינו הקדוש את המסכת בקריאת שמע הוא "לפי שהיא מצווה תדירה שהיא חובה לכל אדם בכל יום". ואחר כך חזר לבאר דיני הברכות שלפני קריאת שמע ולאחריה.
מצווה לקרוא "שמע" פעמיים בכל יום - בערב ובבוקר. לדעת רוב חכמי הש"ס, מצווה זו היא מן התורה, ונלמדת מן הפסוק בפרשת שמע: "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". המילים "בשכבך ובקומך" פירושן, לדעה זו, שיש מצווה לקרוא "שמע" בלילה, בשעה שבני אדם שוכבים, ובבוקר בשעה שבני אדם קמים.
ישנן מצוות רבות בתורה התלויות בזמני היום והלילה, מפני שמצווה לעשותן רק ביום או רק בלילה. אולם זמנה של קריאת שמע לא הוגדר בתורה כ"יום" או כ"לילה", אלא כ"זמן שבני אדם שוכבים" ו"זמן שבני אדם קמים". זמנים אלו אינם שווים בדיוק לחילופי היום והלילה, ומשום כך ישנן דעות שונות על זמנה של קריאת שמע, כפי שמבואר בפרקנו.
המשנה מתחילה מ"אימתי קורין את שמע בערבין" - ממתי מתחיל זמן קריאת שמע של ערבית, שאם קוראים, אזי יוצאים ידי חובת המצווה? והמשנה עונה: "משעה שהכהנים - שנטמאו, והיו אסורים באכילת תרומה, וטבלו להיטהר מטומאתם - נכנסים לאכול בתרומתם". דהיינו - בצאת הכוכבים, שאף על פי שכבר טבלו ביום, אסורים עדיין באכילת תרומה עד שתחשך, וזה גם תחילת הזמן של קריאת שמע. ואם לא קרא בתחילת הזמן ובא לקרוא אחר כך, נמשך דבר המצווה בערב עד סוף האשמורה הראשונה - סוף השליש הראשון של הלילה, כמבואר להלן בגמרא. אלה דברי ר' אליעזר. וחכמים חולקים, ואומרים - זמנה עד חצות הלילה, ורבן גמליאל חולק ואומר - זמנה כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, שכל הלילה קרוי זמן שכיבה.
ומספרת המשנה מעשה בעניין זה: מעשה ובאו בניו של רבן גמליאל מבית המשתה לביתם אחר חצות הלילה, ואמרו לו לרבן גמליאל: עדיין לא קרינו את שמע. ושאלו אם עדיין יכולים לקיים את המצווה, או שכבר עבר זמנה. אמר להם רבן גמליאל לבניו: אם עדיין לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרוא, כי זמנה הוא עד שיעלה עמוד השחר. והוסיף ואמר להם: ולא זו בלבד - לא רק בעניין קריאת שמע אמרו חכמים שזמנה עד חצות, אף על פי שבאמת זמנה מן התורה הוא עד שיעלה עמוד השחר, אלא כל מה שאמרו חכמים בכמה מצוות שזמנן עד חצות, זמן מצוותן מן התורה הוא עד שיעלה עמוד השחר. וכן במצוות אכילת בשר הקרבנות: וכל הקרבנות הנאכלין ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
ונשאלת השאלה - אם כן למה אמרו חכמים עד חצות, והתשובה - כדי להרחיק אדם מן העבירה. וזאת, שאם יתירו מתחילה לעשות את המצווה עד עלות השחר, עלול אדם להתרשל ולדחותה כאשר לא תהיה עוד מצווה בעשיית הדבר.
אסיים דברי, שוב, בתודה לקב"ה על כל הטוב אשר גמלני בהגיעי לגבורות, ובתפילה ובייחול כי יתקיים בנו הפסוק מתהילים מתוך תפילה למשה: "שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו". יישר כוח, ותודה רבה!


[‎1] דברים שנאמרו בסעודה החגיגית לכבוד סיום הש"ס ופתיחת הסבב החדש, ולרגל הגיעו לגבורות של ר' משה (מושקו) מושקוביץ.