חדשות
תשעה באב איקרי מועד / משה פינצ'וק
מדור בני"ש
שאלה: תשובה:

"כל דור שאין בית המקדש נבנה בימיו, כאילו נחרב בימיו"

חדשות

תשעה באב איקרי מועד / משה פינצ'וק

"בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ מנלן...ותניא בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים, וכתיב
"וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום" - הני ארבעים יום נכי חד הוו? אמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי
מליוה דכתיב "קרא עלי מועד לשבר בחורי". וכתיב "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא"
- אמר רבה אמר רבי יוחנן אותה לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בכיתם בכיה של
חנם, ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כט.).

"'קרא עלי מועד לשבור בחורי', מצינו שסילוקן של בחורים קשה כחורבן בית המקדש דכתיב 'גת דרך ה'
לבתולת בת יהודה', כך קרא עלי מועד לשבור בחורי" (איכה רבה פרשה א', מד).

"אך מנהג קדום, שהנשים רוחצות ראשן מן המנחה ולמעלה ביום ט' באב, וזקני הראשונים הנהיגו זה, ועשו
סמך לדבר על מה שאמרו בהגדה, כי המשיח נולד ביום ט' באב, וצריך לעשות זכר לגואל לנחמם כדי שלא
יתיאשו מן הגאולה".

"אין לה מנחם מכל אוהביה - אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים
יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש,
אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי שתחרוש, ולא היתה
רוצה, אלא תמיד היתה מפלת עצמה לארץ, והוא מכה אותה תמיד, עד ששמע קול אומר מה לך לפרה הנח
אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו
וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ואמר אוי נא לי, אוי נא לי. לאחר ב' או ג' שעות עמדה הפרה על רגליה ורקדה
ושמחה, תמה האיש מאד, שמע קול אומר טעון וחרוש כי בשעה זאת נולד משיח, שמע האיש רחץ פניו וקם
ושמח הלך לביתו ולקח רצועות ארוכות של משי לתינוקות להעציבם בעריסם, לקחם והלך לירושלים, וכשבא
לעיר לקחם ונתנם על זרועותיו, וקרא ברחוב העיר, מי יקנה פרה לבנו או לבתו, שמעה שכינת אם משיח,
ואמרה לו לך לבית פלוני, שהרי ילד יולד לה, הלך ונכנס לבית ואמר להם קנה לבנך רצועה, אמרה לו לא אקנה
לו, כי הוא נולד יום שנחרב בית המקדש, ארור היום שהוא נולד בו, מיד בא האיש אצל הילד ונשקו על ראשו
ונתן לו רצועה, ובקש האם עליו והלך לו לביתו, ובכל שנה ושנה בא לירושלים לראותו. ושם הילד מנחם בן
עמיאל, שנה אחת בא לירושלים ונכנס לבית, מיד הרימה אם הילד קולה, ואמרה אין לה מנחם שהרי נגנז,
והוא שכתוב אין לה מנחם מכל אוהביה"
(מדרש זוטא איכה (בובר)-נוסח ב' פרשה א', על הפסוק: אין לה מנחם).

"אין אומרים תחנון במנחה בערב ט' באב משום דאקרי מועד...וגם בתשעה באב עצמו כן, והעניין הוא לסימן
כי אנו מובטחים בהשם יתברך שעוד יתהפכו הימים האלה למועדים ושמחה וימים טובים".

"כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה
ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו".

"וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך, ושמעו קול המונה של רומי
מפלטה ברחוק מאה ועשרים מיל, והתחילו בוכין, ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: מפני מה אתה משחק! אמר
להם: ואתם, מפני מה אתם בוכים? אמרו לו הללו כושיים, שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים,
יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, ומה
לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר
הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין, ור'
עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו
'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב 'ואעידה לי עדים
נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בין יברכיהו', וכי מה ענין אוריה אצל זכריה, אוריה במקדש ראשון
וזכריה במקדש שני? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב 'לכן בגללכם ציון
שדה תחרש', בזכריה כתיב 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם', עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה,
הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של
זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" (מכות כד.-כד:)

מדור בני"ש

שאלה:

תשובה: