בע"ה. פרשת תולדות, כסלו התשס"ג, גיליון מס' 365
"ותאמר אם כן למה זה אנכי" (בראשית, כ"ה, כב)
"ר"ה אמר אם כך אני עתידה להעמיד י"ב שבטים הלואי לא עיברתי" (מדרש רבה) .
פעמים רבות קורה שמוטלת על אדם משימה גדולה, בעלת משמעויות והשלכות נרחבות ועמוקות, והאדם ראוי למשימתו, וכמעט עומד בה. אלא - ברגע קטן הוא נתפס לקטנות, ובגלל קושי רגעי, אשר אינו מתעלה מעליו כפי שהיה ראוי לזמנים גדולים וחשובים, נכשלת המשימה כולה, והנזק הוא עצום.
נראה שזהו המסר של המדרש. ע"פ המדרש, היתה יכולה רבקה לילד י"ב שבטים - כלומר- היות וכל צאצאי יצחק באו מרבקה לא היה הכרח שיוולד בן רשע שיידחה מהזרע הממשיך את אברהם אבינו. רבקה היתה יכולה ללדת את י"ב השבטים, לחסוך בזה שלב בהתפתחות עם ישראל, ובכך היתה נמנעת הולדת עשו , על כל הרע שעתיד הוא להביא לעם ישראל ולעולם. אלא - שרגע אחד קטן, שהיא מתייאשת בו בגלל קושי ההריון, הוא אשר גורם לאבד את הכל - לידת השבטים נדחית בדור ונולד עשו .
כך בצבא, חובה לדעת להתעלות מעל קשיים ושיקולים - שמאוחר יותר, במבט לאחור, רואים עד כמה היו קטנים - על מנת לעמוד במשימות - אם במשימות הצבא, ואם במשימות כין אדם לחבירו, שהן לא פחות חשובות.
תני ואיל
מזל טוב
לגאי וגלית דקל להולדת הבת, יובל
לדניאל ואביבה שרייבר להולדת הבת, חנה רינה
יהי רצון שתזכו לגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים
לאהרן שמואל (רוני) חדיד (ה') לאירוסיו עם שרה מרסיה ויינברג
בורא עולם בקנין השלם זה הבנין
לאריאל ובת-עמי לוביש לנישואיהם
יהי רצון שתזכו לבנות בית נאמן בישראל
חדשות
כשהשמש תזרח ואני אהיה אזרח... השמש זרחה לפחות עבור הגולנצ'קים והשריונרים של שנה ד', שהשתחררו השבוע, לאחר דחיה קלה מהתאריך המקורי. בשעת כתיבת שורות אלה הם כבר החלו להופיע בישיבה, ועד שהדף יגיע אליכם מן הסתם כבר יהיו שקועים עמוק בתוך מסכת שבועות. אשר לצנחנים - שעדיין מתעכבים - כנראה שבצפון השמש זורחת מאוחר יותר.
למכון - סכנת החלקה. (תרתי משמע...?) כך הורו השלטים שהוצבו השבוע כראש המדרגות שהובילו מטה אל הקומפלקס החדש של משרדי המכון , שנכנס לשימוש השבוע בשעטו"מ. במשרדים הישנים שאמורים, כאמור, להפוך לכיתת לימוד רגילה, מתבצעות עדיין עבודות שיפוץ.
ציצית בלילה / קובי גניזי[*]
לעיתים נתקלים אנו בצורך להוריד את הציצית בשעות החשכה, פעמים אנו מעונינים לעשות זאת למען נוחיותנו האישית, האם מותר הדבר? במאמר זה אשתדל לעמוד על השאלה - האם יש חיוב ללבוש ציצית בלילה, מה הן שיטות הראשונים וכיצד נפסקה ההלכה בנידון?
1. מחלוקת ר' שמעון וחכמים
הדיון בגמרא בנוגע לחובת לבישת ציצית בלילה מתמקד במחלוקת חכמים ור' שמעון במסכת מנחות (מג.), ושם נאמר:
"תנו רבנן הכל חייבים בציצית כהנים לווים וישראלים גרים נשים ועבדים. ר' שמעוך פוטר בנשים מצוות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. מאי טעמא דר' שמעון? דתניא 'וראיתם אותו' (במדבר, ט"ו, לט) פרט לכסות לילה... מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אבל אחרים".
מקור נוסף, אך שונה במעט, נמצא בירושלמי במסכת קדושין (פרק א', משנה ז'):
"איזו היא מצוות עשה שהזמן גרמא? כגון: סוכה, שופר, לולב ותפילין. ואיזו היא מצוות עשה שלא הזמן גרמא? כגון: אבידה ושילוח הקן ומעקה וציצית. ר' שמעון פוטר את הנשים מן הציצית שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא. אמר להם ר' שמעון אי אתם מודים לי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. אמר רב הילא טעמון דרבנן שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית".
2. במה נחלקו
בטרם ניגש לדון בגוף הגמרות, רואים אנו כי ישנן מספר נקודות בהן המחלוקת בין ר' שמעון לחכמים יכולה להתמקד:
א. האם הציווי על לבישת ציצית נאמר דווקא ביום, או שמא הוא כולל את כל שעות היממה.
ב. המחלוקת אינה בנוגע לזמן החיוב אלא באיזה בגד יש להטיל ציצית - האם דווקא בבגד הנלבש ביום או בכל בגד.
ג. ניתך לראות את המחלוקת בתחום שונה לחלוטין - בהגדרת "מצוות עשה שהזמן גרמא".
לפי אפשרות זו אין כלל מחלוקת לגבי חיוב לבישת ציצית בלילה, אלא רק לגבי השפעת דבר על החיוב לנשים. לפי ר' שמעון כיוון שבגד לילה פטור, מוגדרת המצווה כמצוות ששה שהזמן גרמא - ונשים פטורות. כיוון שדי בכך שהזמן יגרום לחיוב (בגד יום), ואין צורך שיהיה זמן כלשהו בו פטורים מציצית. לפי חכמים, כיוון שיש אפשרות להתחייב בציצית גם בשעות הלילה (בגד יום ולילה), אין זו מצוות עשה שהזמן גרמא. כיוון שלשיטתם יש צורך בזמן בו אין כל אפשרות להתחייב בציצית, וזמן שכזה איננו בנמצא.
יתכן, כי בכך נחלקו הבבלי והירושלמי. לדעת הבבלי, נחלקו ר' שמעון וחכמים האם לילה זמן ציצית, או האם כסות לילה פטורה. אך, לדעת הירושלמי, נחלקו האם ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא כיוון שכסות לילה פטורה, או שלא די בכך. כך גם כתב הרשב"א (תשובה רצ"ב): "שהירושלמי לעיתים מהפך הסוגיות ופעמים אפילו הגירסא...".
3. ציצית "חובת גברא" או "חובת טלית"
מחלוקת נוספת הנוגעת גם היא לענייננו היא, האם חובת הציצית מוטלת על האדם בלובשו בגד בעל ארבע כנפות (חובת גברא), או כל זמן שהבגד מונח בארון איך כל חיוב להטיל בו ציצית. או שמא החיוב מוטל על הבגד (חובת טלית), ואף כשהאדם אינו לובשו יש להטיל בו ציצית. מחלוקת זו נותרה ללא הכרעה ברורה בגמרא (מנחות מא.) ועל כן עלינו להתייחס לשני צדדיה. על פי הדעה שציצית הינה "חובת טלית", אין אפשרות לומר כי ר' שמעון פוטר בשעות הלילה, שהרי לא יתכן כי אותו בגד המונח בארון יהיה פטור בלילה וחייב ביום. לכך נעדיף לראות את המחלוקת או כקשורה בסוג הבגד - בגד לילה יפטר מציצית ובגד יום יתחייב (ברכות יד: תוד"ה ויאמר), או כתלויה בשאלה מהי מצוות עשה שהזמן גרמא. מאידך, על פי הדעה הסוברת שציצית "חובת גברא" נראה, לכאורה, כי המחלוקת יכולה להיות גם האם יש חיוב לבישת ציצית בלילה, וגם ושם כסות לילה חייבת. אלא שכאן נכנס גורם נוסף - האם בגד יום חייב בציצית בשעות הלילה. הבה נבדוק מה תהיה התשובה לפי ר' שמעון לאור שלוש האפשרויות במחלוקת שהעלינו לעיל.
לפי ההסבר הראשון עולה, כי המחלוקת היא בנוגע לזמן החיוב, ולכן כסות יום תהיה פטורה בלילה. לפי האפשרויות השניה והשלישית, כיוון שאנו דנים בסוג הבגד, הרי שכסות יום תהיה חייבת בציצית גם בלילה. יוצא אם כן, כי על פי האפשרויות השניה והשלישית ציצית אינה חובת האדם (חובת גברא) ביום בלבד, אלא גם בלילה, ואינה מצוות עשה שהזמן גרמא - בניגוד לדעתו של ר' שמעון. [אפשר לתרץ על פי האפשרות השלישית, כי זוהי אכן דעת חכמים, אך לר' שמעון כיוון שגם בכסות יום בלילה ה"יום" הוא שגרם את החיוב לכסות הרי זה עדיין בגדר מצוות עשה שהזמן גרמא (קדושין לד. תוד"ה תפילין)].
לסיכום: רואים אנו כי ישנה הקבלה מסוימת בין הסבר מחלוקת ר' שמעון וחכמים, לבין המחלוקת האם ציצית "חובת טלית" או "חובת גברא" . על פי הסוברים כי ציצית "חובת טלית", תוסבר מחלוקת ר' שמעון וחכמים סביב בעיית סוג הבגד - האם כסות לילה חייבת בציצית, או סביב השאלה האם פטור זה מגדיר את חובת ציצית כמצוות עשה שהזמן גרמא. ואילו, על פי הסוברים כי ציצית "חובת גברא", תוסבר מחלוקת ר' שמעון וחכמים סביב בעיית זמן חיוב לבישת ציצית, האם דווקא ביום או גם בלילה.
4. שיטות הראשונים
א. ר"ש בן שמשון והגאונים:
בשיטה מקובצת במנחות (מ:) נאמר:
"אך לא היה נראה בעיני ר"ש בך שמשון לברך בלילה על הציצית כיוון דלילה לאו זמן ציצית היא".
וכן מובא בריטב"א (שבת כה:) בשם הגאונים:
"אבל לא נראה כן דעת הגאונים ז"ל אלא דכסות יום פטור בלילה דלילה לאו זמן ציצית כלל..."
לדעתם, המחלוקת בין ר"ש וחכמים היא: האם בלילה חייבים בציצית או לא, ללא קשר לסוג הבגד (כפי שהעלינו באפשרות הראשונה).
ב. שיטת בעלי התוס' והרא"ש
בתוס' במנחות (מ: תוד"ה משום) נאמר:
"ואומר רבינו תם אף על גב דכסות יום חייב אפילו בלילה וכסות לילה פטור אפילו ביום מכל מקום מקרי שפיר זמן גרמא".
רבינו תם מדגיש את סוג הבגד ולשיטתו חייב בגד יום גם בלילה ולחילופין. אלא שאם כך קשה לו מהירושלמי בקדושין (פרק א' הלכה ז'), שם נאמר כי גם חכמים מודים שכסות לילה פטורה ואף על פי כן כיוון שכסות המיוחדת ליום וללילה חייבת גם בלילה, אין זו מצוות עשה שהזמן גרמא. התוס' בברכות (יד: ד"ה ויאמר) משתמש בירושלמי דווקא על מנת להוכיח את שיטתו של ר"ש, כי עצם פטור כסות לילה מציצית די בו כדי להפוך את המצווה למצוות עשה שהזמן גרמא. יתכן לפרש, כי דעת ר"י (בתוס' בברכות) היא שמחלוקת ר"ש וחכמים סובבת סביב הגדרת מצוות עשה שהזמן גרמא. בעוד חכמים דורשים פטור מוחלט בזמן מסוים בלילה, ר"ש מסתפק בכך "שחיובו תלוי במה שהזמן גרם לבישתה" (קידושין לד. תוד"ה "ותפילין"). לעומתו, ר"ת אינו מוכן לקבל זאת והוא רואה את המחלוקת סביב השאלה, האם כסות לילה חייבת או פטורה. על כן קשה לו מהירושלמי, שם משמע שחכמים מודים כי כסות לילה פטורה מציצית .
בהלכות ציצית (סוף סימן א') כתב הרא"ש:
"ונראה לי כשנויא קמא כי היכי דכסות לילה פטור אפילו ביום הכי נמי כסות יום חייב אפילו בלילה".
שיטתו, אם כן, ברורה - לר"ש כסות לילה פטורה כיוון שהדבר תלוי כסוג הבגד ולא בזמן הלבישה .
מדוע לפי ר"ת והרא"ש ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא?
את הסברו של ר"ת מדוע ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא למרות שבגד יום חייב גם בלילה - "משום שהיום גורם לחיוב המלבוש" - ניתן להכין בשתי צורות:
א. אפשר להבין כי הגדרת הבגד החייב בציצית היא היותו "כסות יום", ולעומתו בגד המוגדר כ'כסות לילה' פטור, ודי בהגדרה זו כדי לראות את מצוות ציצית כמצוות עשה שהזמן גרמא (עיין משפט כהן סימן נ"ו, שו"ת מהרי"ל החדשות סימן ג').
ב. מאידך, אפשר להסביר, כי אין כוונתו להרחיק לכת בהגדרת מצוות עשה שהזמן גרמא. כל כוונתו היא לומר שאף חיוב "בגד יום" בציצית בלילה הוא רק עקב העובדה שכבר התחייב בציצית ביום, ולא נפטר מחיובו גם בלילה. אם כך, אף על פי שיש חובה להטיל ציצית בבגד, אין האדם הלובשה בלילה מקיים מצוות ציצית.
הרא"ש בהלכות ציצית, קיבל את דינו של ר"ת, ולמרות שכסות יום חייבת גם בלילה עדיין הוא מגדיר את מצוות ציצית כמצוות עשה שהזמן גרמא, אך לא הביא את טעמו של ר"ת. בתוס' הרא"ש (קידושין לד. ד"ה וציצית) מובא גם טעמו של ר"ת, וזו לשונו: "כיוון דלבישת יום גורמת החיוב חשוב שפיר הזמן גרמא'. אם כך, גם ר"ת יסכים כי מברכים על בגד יום בלילה, כפי שמביא הרא"ש בשם הרצב"א. הסבר זה יעלה היטב על פי האפשרות הראשונה שהעלינו בר"ת, כי עצם חיוב בגד יום בלבד די בו כדי להגדיר את המצווה, כמצוות עשה שהזמן גרמא. אך בבגד יום לא יהיה הבדל בין זמני הלבישה, ביום או בלילה.
ג. שיטת רש"י
במסכת שבת (כה: ד"ה ואינהו) כותב רש"י:
"וגזור משום כסות לילה שמא יהא לו כסות שמיוחד ללילות ויטיל בו ציצית... דכסות לילה לא מחייב בציצית".
באותה הלשון משתמש הוא מספר דפים מאוחר יותר (שם כז:): "כסות המיוחד ללילות דלא ניחייב". מדברי רש"י עולה כי לדעת ר"ש הפוטר כסות לילה, סוג הבגד הוא שפטור (כפי שהעלינו באפשרות השניה).
אולם מדבריו במסכת מנחות (מ:) עולה נימה שונה: "שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית... ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצווה".
מדבריו אלו משמע כי הפטור תלוי לא בסוג הבגד אלא בזמן הלבישה. הד לסתירה זו בדברי רש"י נמצא גם כחילופי גירסאות בהגהות מימוניות (הל' ציצית, פ"ג ה'ז, אות ז'). בנוסח שבידינו נאמר: "דלא כרש"י שפירש כסות לילה שמיוחד ללילה". אך בבית יוסף (או"ח סימן י"ח ד"ה כתב) נאמר: "כתב בהגהות מימוניות שרש"י פירש כפירוש הרמב"ם". וכבר בב"ח על אתר נאמר: "ויש נוסחאות אחרות בהגה"ה מימוניות כתובים בטעות". וכן בביאור הגר"א (שם, אות א') עמד על הסתירה ברש"י. קיימת אפשרות לתרץ את רש"י ולומר כי לדעתו יש צורך בשני התנאים על מנת לחייב בגר בציצית. צריך, גם שיהיה זה כגד המיוחד ליום, וגם שעות היום. שיטה זו היא שיטתו של הר"ן (קדושין לד: באלפס ד"ה איזו) וזו לשונו: "דלעולם לא מחייב עו דאיכא תרתי כסות המיוחד לראיה ובזמן ראיה" .
ד. שיטת הרמב"ם
בהלכות ציצית (פרק ג' הלכה ז') כתב הרמב"ם:
"כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת אלא עושין הלבן בלבד של חוטי פשתן, לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז אלא גזירה מדבריהם שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית ונמצא עובר על לא תעשה כעת שאין שם מצוות עשה, שחובת הציצית כיום ולא בלילה".
הטור וכן הבית יוסף (אורח חיים סימן י"ח) וההגהות מימוניות (ברמב"ם שם) הבינו כי לדעת הרמב"ם הזמן הוא הקובע, ולשיטת ר"ש - בלילה אין חיוב ולכך אין היתר שעטנז בציצית בלילה. אלא שאם כך קשה מדברי הרמב"ם בהלכה הבאה:
"מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין כשבת ואף על פי שאינו זמנה, ובלבד שלא יברך, ומאמתי מברך עליה בשחרית. .."
זוהי גירסת הטור, ועל פיה משמע, כפירוש, כי הרמב"ם עוסק בכסות יום ולילה ואף על פי כן מברך רק בשחרית. דהיינו, שהזמן הוא הקובע ולא הכסות. אך קשה, כיצד מותר ללבוש ציצית בלילה, הרי בהלכה הקודמת אסר הרמב"ם כלי פשתן אפילו ביום, שמא ילבש בלילה?
הבית יוסף מתרץ, כי מדובר בציצית שאין בה כלאים. מטרתו של הרמב"ם לחדש שאינו עובר משום "בל תוסיף", ומותר לצאת בה בשבת, כיוון שהציצית תכשיט לבגד. בגירסא המצויה בידינו, וכפי שהיתה כבר בידי הבית יוסף והב"ח, נאמר קצת אחרת: "ובלבד שלא יברך, ומאמתי מברך על הציצית בשחר". על פי גירסא זו רוצה הב"ח לדחות את הבנת הטור והבית יוסף, וראייתם לשיטת הרמב"ם. הב"ח טוען כי לדעת הרמב"ם רק בכסות לילה, כלי פשתן, גזרו משום חשש שעטנז, אך בכלי צמר, כסות יום, לא גזרו ואותם מתיר הרמב"ם ללבוש אפילו בלילה. לשיטה זו נראה, כי לדעת הרמב"ם רק כסות לילה פטורה, ועל כן גזרו בכלי פשתן שדרכם להיות כסות לילה, גם כשלובשם כבגד יום. אך, כסות יום חייבת בכל שעות היממה, ולא גזרו כצמר שדרכו להיות כסות יום שמא יבוא לעשותו כסות לילה (כפי שפירשו ר"ת והרא"ש) .
לשיטתם של הטור והבית יוסף, אשר לדעתם סובר הרמב"ם כי הזמן הוא הקובע. וכסות יום בלילה פטורה, קשה מהירושלמי בקדושין. שם מובא בשם רב הילא כי טעמם של רבנו שנחלקו על ר"ש הוא, כיוון שכסות יום ולילה תמיד חייבת. אך, לפי הרמב"ם, בלילה, כל סוגי הכסות פטורים ואם כן גם חכמים צריכים להורות כי ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא?!
קיימות שתי דרכים ליישב את הרמב"ם:
א. אפשר לומר כי הבבלי והירושלמי חלוקים. לדעת הבבלי נחלקו ר"ש וחכמים האם לילה זמן ציצית. לדעת הירושלמי נחלקו האם ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא כיוון שכסות לילה פטורה או שלא די בכך, והרמב"ם פסק על פי הבבלי כנגד הירושלמי. כך כתב הרשב"א (תשובה רצ"ח): "שהירושלמי לעיתים מהפך את הסוגיות ופעמים אפילי הגירסא... " (אלא שהרשב"א לשיטתו שבבבלי נחלקו ר"ש וחכמים האם כסות לילה חייבת או פטורה).
ב. מאידך, יתכן לחלק על פי המחלוקת שראינו לעיל האם ציצית הינה "חובת גברא' או "חובת טלית". הרמב"ם נקט לשיטתו כי ציצית הינה "חובת גברא" כמו שכתב (הל' ציצית, פ"ג ה"י): "שאינה חובת טלית אלא חובת האיש שיש לו טלית". על כך הסביר את שיטת ר"ש, שכמוהו פסק, כי לילה אינו זמן ציצית ולכן הכל תלוי בשעת הלבישה על ידי האדם.
אך הירושלמי הלך לפי מאן דאמר ציצית "חובת טלית", ולשיטה זו אי אפשר לומר כי ציצית המונחת בארון תהיה חייבת ביום ופטורה בלילה. לכן הסביר הירושלמי, כי לר"ש הפוטר כסות לילה, בגד יום חייב אפילו כשאינו לובשו וגם בשעות הלילה, ובגד לילה לעולם פטור מציצית.
5. להלכה:
א. מחלוקת ר"ש וחכמים
התוספות במסכת מנחות (מ: ר"ה משום) מביא בשם ר"ת כי הלכה כר"ש. כך גם פסקו הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, וכן שאר הפוסקים. ר"ת מבסס את דבריו על מספר גמרות בהם מובאת דעת ר"ש כסתם מישנה ללא דעת, חכמים החולקים על דבריו (שבת כז:, קדושין לג:, זבחים יח:). בנוסף לכך ישנה גמרא במסכת ברכות (יג.) שם נאמר: "'ויאמר' אינו נוהג אלא ביום בלבד" ומכאן שפרשת ציצית לא שייכת בלילה. אמנם במנחות (מג.) נאמר: "ר' יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאנשי ביתה', ומכאן שסבר כי גם נשים חייבות בציצית. כך גם מצאנו במסכת סוכה (יא.) על רב עמרם חסידא, אלא שלדעת ר"ת זוהי דעת יחיד שלא נתקבלה להלכה.
ב. מחלוקת הרא"ש והרמב"ם לברכה
במחלוקת שבין הרא"ש והרמב"ם האם כסות לילה פטורה או זמן הלילה פטור מציצית, הטור אינו מכריע (סימן י"ח) ומביא את שתי הדעות, וזו לשונו:
"לילה לאו זמן ציצית, יש אומרים כל מה שלובש בלילה פטור ואפילו אם מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב אפילו אם מיוחד ללילה וכך כתב הרמב"ם, ואבי אדוני ז"ל פירש שאינו ממעט אלא כסות המיוחד ללילה שאותו פטור אפילו אם לובשו ביום וכסות המיוחד ליום או ללילה חייב אפילו אם לובשו ביום ויש לברך עליו".
מדברי הרא"ש, כפי שמביאם הטור, עולה, כי הרא"ש מפרש את הרמב"ם על פי שיטתו ואינו רואה את הרמב"ם כחולק עליו (כפי שראינו בדברי הב"ח לעיל). מלשון הטור, לעומת זאת, נראה שהבין כי הרמב"ם אכן חולק על הרא"ש (כפי שהבין הבית יוסף). בכל אופן, הטור הותיר את המחלוקת ללא הכרעה, ונחלקו הבית יוסף והב"ח כיצד לפסוק. הכ"ח מיקל, וזו לשונו: "לענין הלכה נראה בפלוגתא דרבותא שלא יברך על הציצית כי אם ביום ובכסות המיוחד ליום - כיוון שספק ברכות להקל".
כך גם פסק, הרמ"א בשו"ע, הבית יוסף לעומתו פוסק כדעת הרמב"ם, כי על ציצית ביום יש לברך בכל מקרה, בגלל מספר סיבות: "נקטינן כהרמב"ם דרב מובהק הוא וכל שכן דרש"י סבריה ליה כוותיה ועוד דספק ברכות להקל".
כבר ראינו כי שיטתו של רש"י איננה ברורה, ועל פי ההגהות מימוניות המצויות בידינו רש"י חלק על הרמב"ם. גם הסיבה האחרונה "דספק ברכות להקל" אינה מובנת, שהרי אם כן היה צריך לפסוק כמו הב"ח והרמ"א. וכבר תמה עליו "הדרכי משה": "לא נהירא, .. ולכן אין לברך ביום אכסות המיוחד ללילה ושלא כדברי הרמב"ם" (סימן י"ח ס"ק א').
גם בשולחן ערוך נשארה המחלוקת ללא הכרעה.
בשונה מרוב הפוסקים פוסק הגר"א כמו הוא הרא"ש. כראיה לשיטתו הוא מביא את לשון הגמרא, המדברת על "כסות לילה" ולא על "זמן לילה", וכן את הירושלמי בקידושין ממנו ממנו משמע כי גם חכמים מודים שבגד לילה פטור מציצית, ונחלקו רק האם זו מצוות עשה שהזמן גרמא.
ג. לבישת ציצית בלילה
המשנה ברורה (סימן י"ח, ס"ק כ') בהתיחסו לפסיקת הרמ"א כי "ספק ברכות להקל", ממהר להעמיד דברים על דיוקם: "היינו דווקא לענין ברכה אבל אסור ללבוש כסות של לילה בלא ציצית וכן כסות של יום בלילה משום ספק" ודבריו ברורים, שהרי הקלנו רק משום "ספק ברכות", או בנוגע לחיוב הטלת ציצית יש להחמיר.
מהו הדין לגבי חיוב לבישת ציצית בלילה, האם גם כאן יש להחמיר?
המגן אברהם מביא בשם הב"ח (סימן י"ח, ס"ק א'): "אפילו היתה טלית עליו יסירנו כשמתחיל ברכו" וטעמו עמו "אם יהיה עליו יראה כאילו סובר לילה זמן ציצית". אמנם המגן אברהם עצמו (סימן כ"ד, ס"ק ג') כתב כשם הזוהר כי הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו, ולפי זה יש להמתין עד סוף תפילת ערבית. אלא שמדברי ר' עקיבא איגר (סימן י"ח, ס"ק א') נראה שהמדובר הוא בטלית גדול, אך טלית קטן, ככל מקרה, אין להוריד.
לעומתו מפורשים דבריו של הרי"ד (תשובה קי"ח):
"דע כי אסור להתעטף בציצית ואפילו בלא ברכה משקיעת החמה... דכתיב 'וראיתם אותו' דמשמע בשעת ראיה ביום ולא בלילה ולאו הכא מכלל עשה עשה".
האגרות משה (יורה דעה נ' , סימן קל"ז) נוקט בדרך הזהב וזו לשונו:
"במי שפשט הטלית קטן בלילה לענין לחזור וללובשו כלילה... אכן איני רואה כזה איסור אבל צורך והידור ללובשו בחזרה נמי ליכא כיוון דלהב"ח אדרבא טוב יותר שלא ללובשו אף אם נימא שגם הוא אינו אוסר אלא בטלית גדול".
למעשה, נראה שאם פשט יכול ללבוש אך אינו מחויב, ואם נשאר עם הציצית משעות היום ראוי לחוש לדעת הרא"ש ור"ת שגם בגד יום בלילה חייב בציצית. אכן בשעת הצורך אפשר להקל ולהוריד, וכן פסק מורנו הרב אהרון ליכטנשטיין.
6. סיכום
א. את מחלוקת ר' שמעון וחכמים בבבלי ובירושלמי ניתן להבין בשלוש דרכים:
1 . האם לילה זמן ציצית.
2. האם בגד לילה חייב בציצית.
3. האם ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא.
ב. בגמרא (מנחות מא.) נחלקו האם ציצית חובת גברא או חובת מנא. על פי הסוברים שציצית חובת גברא נעמיד את מחלוקת ר"ש וחכמים סביב שאלת זמן הפטור מציצית. על פי הסוברים שציצית חובת מנא תועמד המחלוקת או סביב שאלת סוג הבגד החייב, או סביב השאלה האם ציצית מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא.
ג. ר"ש בן שמשון והגאונים מיקדו את המחלוקת בשאלה האם בלילה פטור מציצית.
ד. התוס' והרא"ש העמידו את המחלוקת בשאלה האם בגד לילה חייב. יתכן שנחלקו בנוגע להגדרת המצווה כמצוות עשה שהזמן גרמא.
ה. רש"י במסכת שבת (כה:) מסביר את מחלוקת סביב סוג הכסות החייבת ובמסכת מנחות (מ:) מתמקד בזמן החיוב. אפשר להסביר את דבריו על פי שיטת הר"ן, שעל מנת לחייב יש צורך בשני הגורמים.
ו. כשיטת הרמב"ם נחלקו הבית יוסף והב"ח, האם סובר כמו הגאונים או כשיטת הרא"ש.
ז. להלכה, משום ספק ברכות להקל, אין לברך על ציצית (בגד יום) בלילה אך משום חשש לשיטת הרא"ש אין להורידה.
[*] המאמר פורסם ב"שיח בשדה", תשנ"א.
