מדרש על הפרשה

פרשת כי-תצא - אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות

בפרשת השבוע מופיעים מצוַת שילוח הקן ושכר המקיימה - אריכות ימים. זהו גם שכרה של מצוַת כיבוד אב ואם. במדרש מצאנו קשר בין שתי המצוות, הפותח פתח לעיון במשמעות המצוות בכלל:

"זה שאמר הכתוב: 'אורח חיים פן תפלס, נעו מעגלותיה לא תדע'. מהו 'אורח חיים פן תפלס'? אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה - לא תהא יושב ומשקל במצוותיה של תורה... לא תהא אומר: הואיל והמצווה הזו גדולה - אני עושה אותה, ששכרה מרובה, והואיל וזו מצווה קלה - איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצווה ומצווה, כדי שיעשו כל המצוות בתום. מניין? שנאמר 'נעו מעגלותיה לא תדע'. למה הדבר דומה? למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו סתם, ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס, שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה. בערב קרא לכל אחד ואחד, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? אמר לו תחת זה... שכרו זהוב. אחר קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית?... אמר לו - שכרו חצי זהוב... קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית?... שכרו מאתים זוז. אמרו לו: לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה כדי שנעשה תחתיו?! אמר להם המלך: אילו הודעתי - היאך היה כל פרדסי נעשה?! כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצוות, חוץ משתי מצוות - החמורה שבחמורות והקלה שבקלות. כיבוד אב ואם - חמורה שבחמורות, ומתן שכרה אריכות ימים, שנאמר 'כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך'. והקלה - שילוח הקן, ומהו שכרה? אריכות ימים, שנאמר 'שלח תשלח את האם' וגו'".

המלך, מלך מלכי המלכים, שולח אותנו לעבוד בפרדסו המגוון. יש בגן אילנות שונים זה מזה, ולכל אחד קוסם אילן אחר. יש אילנות יפים ויש שכאלה שאינם, קטנים וגדולים שוכנים זה בצד זה ולכל אחד האילן שלו. בסוף היום, מתקבצים ובאים ומתברר שיש שוני בשכר: זה הרוויח כך וזה הרוויח אחרת. מסביר המלך: אם הייתי מגלה את השכר מראש - הייתם עובדים לפי גובה השכר. אבל אתם עבדתם בגלל סיבה אחרת, בגלל שכך האופי של כל אחד מכם, וכך נעבד כל הפרדס.

אפשר לעשות מצוות כי נראה שהתשורה בסוף הדרך נראית יפה יותר, אבל אפשר לעשות מצוות כי זה מה שאני רוצה לעשות באמת, ומי שעושה כך - בין במצווה קלה ובין בחמורה - בסופו של דבר זוכה באריכות ימים, כל אחד וימיו שלו.

ר' עודד מיטלמן