מדרש על הפרשה

אין כא-ל (אלא) ישורון

אומר המדרש:

"'ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו' - 'אין כאל ישורון, רוכב שמים בעזרך'. ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל? ישורון! הנאים והמשובחין שבכם. אתה מוצא, כל מה שהקב"ה עתיד לעשות לעתיד לבא - הקדים ועשה ע"י הצדיקים בעולם הזה. הקב"ה מחיה המתים, ואליהו מחיה את המתים, הקדוש ב"ה עוצר גשמים, ואליהו עוצר גשמים. הקב"ה מברך את המועט, ואליהו מברך את המועט. הקב"ה מחיה את המתים, ואלישע מחיה את המתים. הקדוש ב"ה פוקד עקרות, ואלישע פוקד עקרות. הקב"ה מברך את המועט, ואלישע מברך את המועט. הקב"ה ממתיק את המר, ואלישע ממתיק את המר. הקב"ה ממתיק את המר במר, ואלישע המתיק את המר במר. ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל? ישורון - ישראל סבא. מה הקב"ה כתוב בו 'ונשגב ה' לבדו', אף יעקב - 'ויותר יעקב לבדו'".

ר' סימון מאיר נקודה בהנהגת הקב"ה את העולם. מה שעתיד הקב"ה לעשות לכל העולם - הוא עושה קודם על ידי הצדיקים באופן מצומצם. בעולמנו הסתמי, הנראה לעיתים כמציאות סטטית, יש לפרוץ דרך להתגלות ה'. תפקיד זה ממלאים הצדיקים - יהודים בעלי מסירות לה', הזוכים להוות צינור להשפעתו בעולם. כאשר הם עושים מעשים א-לוהיים - ה' פועל על ידם. כך 'מתכונן' העולם לגילוי השלם של כבוד ה', וכך הוא בונה בתוכו הכרה במציאותו של ה'.

יסוד זה רמוז בשירת האזינו בפסוק 'אין כאל ישורון', הנדרש כאילו נכתב: אין כמו א-לוהים אלא ישורון - הצדיקים. "רוכב שמים" - כלומר, ה' - מגלה את שכינתו בעולם "בעזרך" - בעזרת הצדיקים.

המדרש מאתר את שיאו של יסוד זה בפרשתנו. יעקב אבינו נותר בדד במאבקו עם המלאך, במאבק יחידאי בין בן אנוש לבין מלאך. נצחונו של יעקב על המלאך מהווה פריצה דרך ראשונה לשאיפה להחלת המציאות השלמה של "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". או אז, ייוותר בכל העולם רק אחד - ה' אחד ושמו אחד.

ר' עודד מיטלמן