12.12.315

מילות פרידה

פרשת השבוע, במקרה שלנו, משולה לטלית, לזו שנידונה במשנת "שניים אוחזין בטלית". אלא שבניגוד לפסק המשנה שם, שכל אחד יישבע שאין לו בה פחות מחצייה ויקבל את חצייה בלבד, בפרשת השבוע יכול כל אחד מן האוחזים בה להישבע שכולה שלו ולקבל את כולה. שהרי השניים האוחזים בה אינם רבים ומתעצמים עליה, אלא אדרבה: ככל שהם אוחזים בה יותר, כך מתעצמת האהבה שביניהם.

ומי הם השניים האוחזים בה? במקרה דנן ובמדור דנן - קוראי המדור מצדה האחד של הפרשה, וכותב המדור מצדה השני. שהרי אין התורה יוצאת מן הכוח את הפועל אם אין לה כותב ודורש, ואם אין לה מאזינים וקוראים. ובלילות הלומי עייפות מטרחת היום, בשעות שאינן שעות ובעיניים ממצמצות מכובד עפעפיהן - מהיכן ישאב הכותב כוח להקשות, לתרץ, לחפש במקורות ולכתוב, אם לא יידע אל נכון את הצפוי לו, חלילה, מקהל שותפיו לפרשה אם לא יגיש לפניהם את מסקנותיו, אם לא יידע היטב לאידך גיסא כמה ישמחו אותו תגובותיהם לדבריו?

והתגובות רבות ומגוונות, ודרכי הגעתן מגוונות לא פחות מכך. בדואר האלקטרוני ובפקס, אחרי התפילה בבית הכנסת ובטלפון, בפגישה אקראית בחתונה או ברחוב ועוד ועוד.

והתגובות עצמן - החל מקושייה חזקה על המהלך שהוצע, קושייה המעוררת את הכותב להילחם כארי על הצעתו הפגועה או לחילופין, לחפש לו נתיב אחר בפרשה לשנים הבאות; והמשך בביקורת על הסגנון החופשי מדי שהכותב מרשה לעצמו (טענה צודקת ונכוחה!). לעיתים התגובה היא תלונה על האריכות הרבה, ולעיתים על הקיצור הנמרץ. ובין זו לבין זו, מסתננת לה לעיתים גם ברכת 'יישר כוח' מלווה בדברים חמים או בסיפור על ויכוח שעוררו דפי הפרשה בשולחן השבת בקרב המשפחה או בין החברים בבית הכנסת או בעבודה. לעיתים סתם חיוך עם התנצלות נבוכה של 'עוד לא הספקתי לקרוא', או צלצול עצבני עשר דקות לפני הדלקת הנרות עם שאלה מדוע הדואר האלקטרוני בושש לבוא. כל אלו הם הדלק האמיתי של חדוות היצירה ושל הכוח לכתוב, ובלעדיהם לא היה קם דבר. והשותפות בפרשה הקורמת עור וגידים היא שותפות של אמת, המעלה שאלת אמת - איך הסתדרו בדורו של רש"י ובדורו של המלבי"ם ללא דואר אלקטרוני וללא ר' יצחק ברט העורך? ועל כך אין לכותב שורות אלו תשובה ברורה.

נזכרתי בשטף מילותיי, שבטלית שלפנינו אוחז גם שותף שלישי, הלוא הוא מיודענו העורך ר' יצחק ברט וכל הצוות המסור והנאמן של   בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון בהנהגתו של הרב עזרא ביק נר"ו. והקב"ה ישלם שכרם, ויזכו להנחיל כמה שיותר תורה לכמה שיותר אנשים.

ומילה אחרונה - פורים שמחים לכל קוראינו ולכל עם ישראל, וברכת "...כן תהיה לנו". ומי שהושיע את עמו ישראל מידי המן ועשרת בניו, לא קצרה ידו מלהושיע את בניו מידי המן ועשרת בניו הקמים עלינו בכל דור ודור. וביום שיקומו לנו מרדכי ואסתר בני דורנו ויובילו את המהלך - יתחדש נס הפורים וימשיך בתנופה עם הבדל אחד מקודמו. על הנס המתחדש נאמר לפני ה' גם הלל וגם שירה חדשה על גאולתנו ועל פדות נפשנו.

בשבועות הבאים, ישודרגו בע"ה דפי פרשת השבוע שתי רמות למעלה, בעת שידידי ורעי, רבי יונתן גרוסמן נר"ו, ייקח את המושכות לידיו*. כותב שורות אלו יישאר כשותף לפרשה, אך מצדם של הקוראים ולא מצדו של הכותב.

שבת שלום

יעקב