mysql_error

    -    -    -        -

   :    
   ":  
   :  
   :

:
    ": 
    :



kaluach

:
   
   
   
   
   
   

 

שיעורי מבוא לעשר הספירות

מבוא לעשר הספירות

# ���������������
1 הקדמה  הקדמה ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  עשר הספירות הינן הגדרות קבליות של הצורות השונות של הופעת האלוקות בעולם. ניתן ללמוד עליהן בשני רבדים: הרובד הראשון הוא הרובד המיסטי, בו לומדים את מהות הספירה, והרובד השני הוא הרובד הקיומי, המנסה לתרגם את הספירות להבנת ההנהגה האלוקית בעולם. כיוון זה בולט בהגות החסידות, ואנו נלך בעקבותיו.  
2 שיעור 1  מלכות (א') ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ניתן לראות שתי גישות מרכזיות בהסבר הקשר שבין האדם לאלוקים. גישה אחת - גישת הוגי ימי הביניים - טוענת שהאלוקים רחוק מאוד מן האדם, במקום ובזמן, ונשגב מכדי שיוכל האדם להתקשר איתו. גישה שנייה - גישת הקבלה ובעקבותיה החסידות - טוענת ש"לית אתר פנוי מיניה", והאלוקים נמצא בכל מקום ואף באדם עצמו. יתירה מזו: כיון ש"אין מלך בלא עם", האלוקים כביכול זקוק לאדם כדי למלוך. אלוקות קרובה זו, היוצרת קשר עם האדם ואף זקוקה לו - זוהי המלכות. 
3 שיעור 2  מלכות (ב') ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  המלכות - "לית לה מגרמה כלום", הן מצד הקב"ה, שללא האדם אינו יכול למלוך, והן מצד האדם, שאינו יכול להיפגש עם המלכות בלי ויתור והסתלקות. ויתור זה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: התיאולוגי - האדם מפסיק להאמין בכל דבר אחר; השכלי - האדם מפנים עד כמה הוא לא מבין כלום; והמידותי - האדם חייב להיות עניו ולבטל עצמו כדי לפנות מקום לשכינה. 
4 שיעור 3  מלכות (ג') ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  הראי"ה קוק עומד על כך שההתקרבות לקב"ה נעשית דרך גילויו בעולם הזה. על כן, התפילה פותחת בשם אדנות, שהוא כינוי למלכות, ועוברת דרך כל צורכי האדם בעולם הזה. בעזרת תפילה כזו יכול האדם לרומם את עצמו ואת השכינה הנמצאת בגלות אל מקורה העליון, וזהו "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".  
5 שיעור 4  יסוד (א'): "זכר ונקבה ברא אותם" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  על פי המדרש המבאר שהאדם נברא זכר ונקבה משני צדי גוף אחד ורק אח"כ הופרד לשני גופים, ניתן לראות גם בקב"ה כביכול שני צדדים, צד זכר וצד נקבה, שננסרו והופרדו. לאחר הנסירה נוצר פירוד בין שני צדדים אלו, אך זהו הבסיס ליצירת חיבור מחודש, שלם יותר מן הקודם. היסוד הוא נקודת החיבור. ניתוק ובעקבותיו חיבור מחודש זה עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. 
6 שיעור 5  יסוד (ב'): הזיווג ושמירת הברית ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  המדרש מבאר כי פעמים שהכרובים הסתכלו איש אל אחיו ופעמים אל הבית, והדבר תלוי במעשיהם של ישראל. בקבלה נלקח מכאן יסוד חשוב: עם ישראל במעשיו אחראי למצב הפירוד או האחדות בין קודשא בריך הוא ושכינתיה. הדבר אמור כלפי כל המצוות, אולם במיוחד כלפי שמירת הברית והזיווג, ולכן הברית המרכזית - ברית מילה - נמצאת באיבר הזיווג. ספירת היסוד היא ספירת החיבור, ספירת הברית, ספירת השלום, ולכן מחיבור נכון באה ברית שלום. 
7 שיעור 6  יסוד (ג'): צדיק יסוד עולם ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ישנה זיקה , ולעיתים אף זהות, בין השכינה לבין כנסת ישראל. שתיהן מיצגות את המלכות - ביטוי למלכות ה' בעולם. הצדיק הוא היסוד המקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. לכן, על הצדיק להיות מקושר הן לקב"ה והן לעם ישראל כולו, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בגלל אופייה המחבר של ספירת היסוד, היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את הכל - את כל השפע האלוקי, וכך גם הצדיק צריך להיות מסוגל להכיל את כל השפע האלוקי מחד, ומאידך - להיות מסוגל להעביר אותו לכל אחד ואחד מכלל ישראל. 
8 שיעור 7  יסוד (ד'): השבת (1) ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  לשבת יש אופי כפול. לעיתים היא מייצגת את בחינת הנקבה - המלכות, ולעיתים את בחינת הזכר - היסוד. השבת גם מושפעת מימי המעשה וגם משפיעה עליהם. מצד האדם יש בה בחינת קבלה ובחינת עונג, וזהו אף עניינה של הכפילות - "זכור" ו"שמור" - בציווי השבת.  
9 שיעור 8  יסוד (ה'): השבת (2) ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  שתי הבחינות בשבת, בחינת המלכות ובחינת היסוד, באות לידי ביטוי כבר בפסוקים בתורה ובטעמים הניתנים למצוַת השבת. רגע השיא של השבת הוא בשעת הסעודה השלישית, שעה שבה מתחברות שתי הבחינות - ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - ולכן זוהי עת רצון, רעוא דרעוין. כפילות נוספת היא הכפילות בין דין לבין חסד, וגם ביחס אליה - בסופו של יום נוצר האיחוד בין שתי הבחינות. 
10 שיעור 9  חסד וגבורה (א'): שורשן ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  החסד והגבורה, הנמצאות משני צדי עץ הספירות, מבטאות שתי הנהגות שונות של הקב"ה - הנהגת חסד והנהגת דין. בבריאת העולם היה צורך בצמצום האין-סוף וביצירת חלל פנוי שבתוכו ניתן היה לברוא עולם, ולתוך העולם להשפיע מן האין-סוף בצורה מדודה ומוגבלת, שלא תהרוס את העולם. ההשפעה היא החסד וההגבלה היא הגבורה, ויש צורך בשתיהן כדי לקיים את העולם. 
11 שיעור 10  חסד וגבורה (ב'): ריחוק וקירוב ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  סיפור בריאת העולם מתואר בשם אלוקים, ולאחר מכן שוב הוא מסופר בשם הוי"ה. שם אלוקים ושם הוי"ה אלו שתי הנהגות של הקב"ה את העולם. שם הוי"ה מבטא את הקרבה לאדם ואת הדו-שיח עמו, ואילו שם אלוקים מבטא את הריחוק וההתגלות דרך הטבע, דרך אמצעי. הנהגת הקב"ה את העולם שרויה במתח מתמיד בין הקרבה והריחוק, בין החסד והדין, ובסופו של דבר, ביחס לאדם - האהבה מקלקלת את השורה. 
12 שיעור 11  חסד וגבורה (ג'): ההלכה והסדר ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  המתח שבין החסד לבין הגבורה בא לידי ביטוי גם בפניית האדם אל אלוקיו: האם באופן ישיר ובלתי אמצעי, כי "מלוא כל הארץ כבודו" והוא "ממלא כל עלמין", או שמא בהגבלות ובסייגים שמציינת ההלכה? האם המציאות היא כולה קודש, או מורכבת מקודש וחול? מה קדם למה: החסד לדין, או להיפך? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האם בריאת העולם החלה מן הלילה (דין), או מן היום (חסד). 
13 שיעור 12  חסד וגבורה (ד'): אהבה ויראה וסדר קדימותן ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  השאלה מה קדם למה בין החסד והגבורה שייכת גם לאדם: האם האהבה קודמת ליראה או להיפך? אצל הרמב"ם ישנה אהבה ומתוכה צומחת יראה, אך בעל התניא מחדש שישנן שתי אהבות: אהבה מצד החסד, המובילה ליראה, המובילה לאהבה יותר גדולה - מצד הגבורה. אצל רבי נחמן היראה קודמת לאהבה, כיון שהיראה מפנה מקום בלב האדם לקבל את האהבה. 
14 שיעור 13  תפארת (א'): שם הוי"ה - ברוך אתה! ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ספירת תפארת נמצאת במרכז עץ הספירות ומהווה ספירה מקשרת ומאחדת בין צד ימין לשמאל ובין הספירות העליונות לתחתונות. היא מהווה נקודת חיבור, אך גם מהווה מקור לספירות אלו. כינויה הוא שם הוי"ה, שהוא 'שמו הפרטי' של הקב"ה, ועם שם זה ומציאות זו של הקב"ה כנוכח מול האדם אנו נפגשים בכל ברכה בה אנו מברכים את הקב"ה - "ברוך אתה ה'".  
15 שיעור 14  תפארת (ב'): הברכות - רצוא ושוב ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  בנוסח הברכות אנו פותחים בהתיחסות לקב"ה בגוף שני - "ברוך אתה", אך מייד בהמשך הברכה עוברים אנו לגוף שלישי, נסתר - "אשר קדשנו", ולא 'אשר קדשתנו'. גדולי החסידות עמדו על תופעה זו ונתנו בה טעם. בשיעור נסקרים דבריהם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ורבי צדוק הכהן מלובלין. בנוסף נראה שישנה מעלה של עם ישראל כעם המסוגל לעמוד מול הקב"ה עצמו, מה שאין כן אצל יחידים מתוך העם. 
16 שיעור 15  תפארת (ג'): "אשר נתן לנו תורת אמת" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  התורה היא מספירת תפארת, כיוון שהיא הבסיס והיסוד לעולם. התורה מורכבת, על פי הקבלה, משמותיו של הקב"ה. על פי רבי יוסף ג'קטילה, כל מילה מיצגת לבוש לשם משמותיו של הקב"ה, ועל פי הרמב"ן בפיסוק אחר של האותיות והמילים מתקבלים שמותיו של הקב"ה. על פי בעל התניא, התורה מבטאת את צמצום הרצון האלוקי ולכן מהוה את הלבוש לקב"ה, וממילא קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם. 
17 שיעור 16  תפארת (ד'): "אמת מארץ תצמח" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ספירת תפארת מכונה בקבלה גם אמת. מדובר באמת חדשה, ארצית, אנושית, המשלבת בתוכה את הדין ואת החסד, ולכן מהווה את קו האמצע - קו הרחמים. התורה, המיוצגת על ידי ספירת תפארת, יוצרת אף היא שילוב אנושי בין ערכים מנוגדים, ומותאמת לצרכים האנושיים, שאינם מסוגלים להתמודד עם ערכים מוחלטים.  
18 שיעור 17  נצח והוד (א): "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  נצח והוד הן ספירות הממשיכות את המגמה והכיוון שיצרו ספירות חסד וגבורה, אך הן מגשימות כיוון זה והופכות אותו ממשי יותר, ארצי יותר. לכן הכינוי שלהן הוא צבאו-ת, המסמל את הכוח הבא לידי ביטוי בפועל. הן גם נמשלו לרגליים המחברות בין הגוף והקרקע - בין הספירות העליונות והספירות הארציות. מסיבה זו גם נבואת הנביאים (להבדיל מנבואת משה רבנו) באה מספירות אלו, המחברות בין דבר ה' לבני האדם.  
19 שיעור 18  נצח והוד (ב): 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה' ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ספירות נצח והוד אינן יונקות מחסד וגבורה רק בהתאמה לצד שלהן בעץ הספירות, אלא גם בהצלבה: גבורה יוצרת קשר עם נצח, וחסד עם הוד. במפגש זה יכולים הצדדים השונים של חסד ודין להשפיע אחד על השני וליצור מפגש פורה ומאוזן, שיבוא לידי ביטוי במלכות. מפגש זה ייעשה דווקא למטה, בספירות התחתונות, המייצגות את השאיפה למימוש, ולא בספירות העליונות, המיצגות את האידיאה.  
20 שיעור 19  מבוא לשלוש הספירות הראשונות ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ספירות כתר, חכמה ובינה מהוות את החלק העליון של הספירות. הן נקראות גם 'ספירות המוחין' כיוון שהן השכל והמוח המניע את הכוחות הפועלים בעולם על ידי הספירות שתחתיהן. ספירות חכמה ובינה נקראות גם 'אבא' ו'אמא', כיוון שהן יוצרות חיבור בין חסד לדין. חיבור כזה קיים גם בספירות התחתונות, אלא שבספירות התחתונות החיבור הוא הפיך ואינו קבוע, ואילו בספירות העליונות החיבור הוא קבוע ותמידי - 'תרין רעים דלא מתפרשין' - ולכן יכול להוות בסיס ויסוד לכל הספירות התחתונות. האהבה (חכמה) והיראה (בינה) נפגשות שתיהן בעמידת האדם מול הקב"ה. 
21 שיעור 20  חכמה (א'): בחכמה יסד ארץ ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ספירת החכמה היא ראשית הבריאה - ראשית המעבר מן האין אל היש. כל דבר הנעשה בפועל, יש לו לפני כן תכנית כלשהי - אידיאה. רעיון ראשוני זה הוא החכמה. השלב בו הרעיונות טרם מתגבשים לכדי דברים מעשיים. על פי זה, אדם המדבר דברי חכמה הוא אדם שמאחורי דבריו ישנו רעיון - אידיאה, ודבריו הם השתלשלות הרעיון הזה והבאתו לידי מימוש בפה.  
22 שיעור 21  חכמה (ב'): "החכמה תחיה בעליה" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  רבי נחמן מתאר את ההתבוננות בעולם כהתבוננות בשכל של כל דבר. נראה שכוונתו אינה לשימוש שכלי בהתבוננות, כי אם הגעה אל החיוּת של כל דבר, אל נקודת הראשית שלו, אל החכמה. כדי להגיע למפגש כזה - אין לאדם להיעזר בכלי השכל, אלא בבחינת מלכות ש'אין לה מגרמה כלום', כדוגמת הלבנה המקבלת את אורה מן החמה. הראי"ה קוק יוצר שילוב בין כלי השכל, אותם פסל ר' נחמן, ובין התחושות והרגשות הצריכים ללוות את האדם בעבודת ה', ובכך יוצר שילוב מדהים בין מדע ורגש, חכמה ותבונה, גלוי ונעלם. 
23 שיעור 22  בינה (א'): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  את היחס שבין החכמה והבינה ניתן לצייר בכמה דרכים. ייתכן לומר שהבינה מגדירה ותוחמת את החכמה, וייתכן שהבינה היא ידיעה לעומת החכמה שהיא אמונה. לעומת החסידות, המעדיפה את האמונה התמימה על פני הידיעה, רואה רבי יוסף ג'קטילה את הבינה כשער הכרחי כדי להגיע אל החכמה. כינויה של הבינה - 'מי' - מרמז על יכולת ההולדה שלה את שאר הספירות, כיון שהיא מתחמת את הרעיונות הגבוהים ומגדירה אותם, ולכן היא נקראת 'אם הבנים'.  
24 שיעור 23  בינה (ב'): אני בינה לי גבורה ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת. 
25 שיעור 24  הספירה העשירית - דעת או כתר? ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  ישנן בקבלה עשר ספירות, אך ניתן לומר שהספירה העשירית היא הכתר העליון וכן ניתן לומר שהיא הדעת המחברת. מה עומד בשורש המחלוקת? על פי בעל התניא הכתר הוא האין-סוף העליון, ואילו תפקידה של הדעת הוא לחבר: לחבר בין ספירת החכמה לבינה ובין שתיהן לשבע התחתונות. הדעת אינה רק אוסף ידיעות טכני אותן צריך לזכור אלא היא נקודת החיבור שאינה מאפשרת להתנתק. 
26 שיעור 25  כתר (א'): "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  הכתר אינו האין-סוף עצמו כי אם שער ומבוא אליו. כדי להתקיים ולהיות בר הגדרה, האין-סוף חייב להצטמצם. מיקומו של האין סוף הוא מחוץ לציר הזמן ולכן הוא 'מִקדם' - לפני כל מה שנוכל לחשוב עליו. כיון שהכתר נמצא מעל להגדרות, מציין אותו ר' נחמן כמאמר סתום, אליו ניתן להגיע רק על ידי שתיקה, שאינה כובלת את האין סוף במילים. 
27 שיעור 26  כתר (ב'): תכלית הידיעה היא אשר לא נדע ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  כיון שאי אפשר להשיג את הכתר בכלים רגילים נוצרו שתי גישות בחסידות כלפי הכתר. האחת, של בעל התניא, ר' לוי יצחק מברדיטשב ועוד, שהכתר הוא נשגב ומרומם ואין לאדם כל נגיעה או יחס אליו. מהות הכתר בגישה זו היא החיפוש, ההתקדמות ובקשת ההשגה. השנייה, של רבי נחמן, מכירה באפשרות להשיג את הכתר ולתת להשגה זו משמעות אוביקטיבית ולא יחסית. אלא שהכתר הוא אין, וכיצד ניתן להשיגו? על כך עונה רבי נחמן - תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. 
28 שיעור 27  כתר (ג'): כתר מלכות ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  הדרך להגיע לכתר, על פי רבי נחמן, עוברת קודם כל דרך השתיקה שאינה מגבילה את המציאות בהגדרות וסייגים, ובכך האדם מוותר על כבודו ונותן מקום לכבודו ולרצונו של הקב"ה להיכנס אל תוכו. שתיקה זו מתאפיינת בויתור על התירוץ, בעמידה מול הקושייה באומץ ובשתיקה, ולעיתים היא אף ויתור על עצם הלימוד בכלֵי החכמה והדעת הרגילים. כך, מתוך השתיקה והביטול העצמי, משיג האדם את האין - את הכתר. 
29 שיעור 28  אושפיזין א': "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" - "ופחד יצחק" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  אברהם ויצחק מייצגים את החסד והגבורה, את נקודות הקיצון של ההנהגה בחסד-אהבה ובדין-יראה, ולכן שניהם מוכנים להיהרג על קידוש שם ה'. יעקב מבטא את התפארת, את חיי התורה, את האפשרות לחיות חיי תורה של קידוש השם, ובכך הוא מעדן את הקצוות המיוצגים על ידי האבות. האמת של אברהם ויצחק היא אמת שמימית ואילו האמת של יעקב היא אמת ארצית - אמת מארץ תצמח.  
30 שיעור 29  אושפיזין ב': "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  משה ואהרון מיצגים את הנצח וההוד, שהם ביטוי מעשי יותר של החסד והגבורה, ולכן משה זוכה להתגלות באספקלריה המאירה. הקב"ה מתגלה למשה ואהרן בשם הוי"ה, כיוון שהם באים לא כיחידים אלא כנציגי האומה ובכך מיישמים את ההנהגות השונות שהביאו האבות לעולם. גם ביחס בין משה לאהרן - משה הוא השפע (נצח - צד החסד) ואהרן הוא התוחם המסדר והמגביל במילים (הוד - צד הדין). תופעת הנבואה, שהחלה אצל משה ואהרן, מגיעה לשיא אצל שמואל, ההופך אותה לתופעה רחבה בעם כאשר חבלי נביאים - קוראי שמו - הולכים ומתנבאים.  
31 שיעור 30  אושפיזין ג': "כי הנה המלכים נועדו" - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד ����� Word ����� html הרב איתמר אלדר  יוסף הוא היסוד, וכמו היסוד המקשר בין התפארת, הכוללת בתוכה את כולם, לבין המלכות, כך גם יוסף מקשר את עם ישראל מתקופת האבות בספר בראשית, דרך משה ואהרן המעלים את עצמותיו, ועד סוף כיבוש הארץ בימי יהושע כאשר הוא נקבר. כך גם משיח בן יוסף מלווה את עם ישראל בדרך להשלמת הגאולה עד לבוא משיח בן דוד. דוד הוא המלכות, הוא מייסד את כסא ה' בעולם, הוא גם נעים זמירות ישראל אשר מתוך בקשותיו האישיות, לכאורה, מיוסדת תפילת הכלל של עם ישראל. החיבור לעתיד לבא - והיו לאחדים בידך - של בית יוסף ובית דוד הוא חיבורה של המלכות עם היסוד, הנושא על גביו את שאר הספירות, וזהו החיבור של כלל הספירות מן הכתר העליון ועד המלכות בארץ.