זה נהנה וזה לא חסר 

 

1. מהי סיבת החיוב בזה נהנה וזה חסר, הנאת האדם הוא החיסרון של המהנה?

כתבו מהי דעתו של כל אחד מהראשונים! 

2. התוספות מסבירים שזה לא אינו נהנה וזה חסר- פטור, משתי סיבות:

א. מדובר בגרמא; ב. לא הייתה כאן הנאה; מדוע לשיטתם נדרשים שני

הנימוקים גם יחד? 

3. הרשב"א מסביר שגם כאשר החיסרון מועט ביותר, הוא גורר חיוב מלא,

מדוע?

4. כיצד ניתן לחייב בזה נהנה וזה לא חסר, לאור 'כופין על מידת סדום'?

5. לאיזה כיוון משתייכת ההבנה לפיה, אין צורך שהחיסרון יהיה השלכה

ישירה של ההנאה? 

מומלץ לענות על השאלות בפורום 'שאלות שבועיות'. אנשים המעוניינים שתשובותיהם ייבדקו ישלחו את תשובותיהם ל: 'שאל את הרב'.