פרשת לך לך - "לך לך"	לאחר שאברהם נדרש לשכוח את ביתו, את מולדתו ואת בית אביו - מתגלה אליו לפתע ה'. בתוך הכאוס אין טבעי יותר מלהתייאש ולשקוע, אך לפתע - פורצת ההתגלות.
פרשת וירא - תרבותה של סדום	מה היה חטאה של סדום? האמנם כל חטאה היה אי-עשיית גמילת חסדים?
פרשת חיי-שרה - בין אברהם לאליעזר	אברהם ואליעזר מייצגים שניהם שתי דרכים שונות של עבודת ה'. אברהם צועד בדרך שהתווה לעצמו, מתוך אמונה שה' יצליח דרכו. אליעזר משמש כעבד בביתו של אברהם, והוא פונה בתפילה לה' מכוחו של אדונו.
פרשת תולדות - עטרת בנים בני בנים	המדרש דורש על הפסוק "כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" - "יעקב פדה את אברהם". מהי משמעותו של מדרש זה? האין די בזכויותיו של אברהם, ראשון המאמינים, שהוא נדרש ליעקב לפדותו מכבשן האש?
פרשת ויצא - הקב"ה, מקומו של עולם	בדרך כלל, אנו מבינים שהקשר בין הקב"ה לעולם מתחיל בעולם: אין מלך בלא עם. המדרש מלמד אותנו שקשר זה, למעשה, מתחיל בקב"ה: הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. מה משמעות אמירה זו?
פרשת וישלח - אין כא-ל (אלא) ישורון	הצדיקים הם הפורצים דרך להתגלות ה' בעולם. ה' פועל על ידם, והם סוללים דרך ליום שיתקיים בו "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא".
פרשת וישב - המלחמה ביצר	בפרשת וישב, מספרת לנו התורה על מאבקו של יוסף נגד אשת פוטיפר. המדרש על פרשייה זו משרטט לנו את המלחמה שלחם יוסף ביצר הרע, עד שהביס אותו ומיאן לדרישתה של אשת פוטיפר.
פרשת מקץ - "קץ שם לחושך"	המדרש על הפרשה קובע שהקב"ה שם קץ לחושך - כלומר, ידע מראש מתי יוסף ישתחרר מבית האסורים, ויוע מראש עד מתי ישלוט הרע בעולם. מה משמעותו של המדרש?
פרשת ויגש - "אחת היא יונתי"	המדרש מקשר את פרשת ויגש לפסוק בשיר השירים: "אחת היא יונתי תמתי". אמנם, בעוד הפסוק עוסק ברעיה יחידה, המדרש מייחס כל חלק של הפסוק לאחד מהאבות: לאברהם, ליצחק, ליעקב, לשבטים וליוסף. מה פשר המדרש?
פרשת ויחי - "אשר יקרא אתכם באחרית הימים"	יעקב ביקש לגלות לבניו את הקץ, אך נסתלקה ממנו השכינה. במקום זאת, המדרש מספר שהוא אמר לבניו "הוו זהירין בכבודו של הקב"ה". מה פשר אמירה זו?
פרשת שמות - בחירתו של משה	מדוע נבחר משה למושיען של ישראל? המדרש משיב על כך, שמשה ראה בצרת אחיו והכניס עצמו בצרתם. כשכר על כך, הקב"ה הראה לו את כבודו ונתן את התורה על ידו.
פרשת וארא - קיומם של הרשעים	לשם מה קיימים הרשעים בעולם? המדרש עונה על כך תשובה מעניינת: יש קידוש השם הנגרם מעשיית טוב, ויש קידוש השם הנגרם מהסרת הרוע.
פרשת בא - "הולך אני, ואל יתבייש שלוחי"	מה היה החידוש בירידת ה' למצרים? על פי המדרש, החידוש לא היה רק בירידתו של הקב"ה למקום הנמוך והטמא ביותר, אלא בעיקר במסירותו של ה' לשלוחיו. לאחר שפרעה זלזל במשה וסירב לשמוע לו - הקב"ה ירד בעצמו למצרים, וגאל משם את בני ישראל.
פרשת בשלח - בין מלך לקיסר	לפי המדרש, בשירת הים הפך הקב"ה ממלך לקיסר. אדון העולם מלך על עולמו עוד בטרם כל יציר נברא. אך רק כאשר המליכו אותו עליהם בני ישראל בשירת הים - הפך לקיסר, וכביכול 'התיישב' על כסא מלכותו.
פרשת יתרו - "שמעו ותחי נפשכם"	המדרש בפרשתנו מדייק שיתרו בא למחנה ישראל דווקא בעקבות שמועה ששמע: "וישמע יתרו". לעיתים, הפתרון לאדם הטובע בים של עבירות אינו לתקן כל אחת מהן בנפרד, אלא להתחיל להאזין לקולו של הקב"ה התובע ממנו להתנהג כראוי: "שמעו, ותחי נפשכם".
פרשת משפטים - המלווה בריבית	מדוע התורה מתייחסת בחומרה כה רבה למלווה בריבית? המדרש מסביר שאדם המלווה בריבית אינו מבין שכל רכושו, למעשה, אינו שייך לו, אלא הוא מתנה שנתן לו הקב"ה מאוצרו. במקום להשתמש בו כראוי - הוא משתמש בו כדי לעשוק עניים ולאמלל אלמנות ויתומים.
פרשת תרומה - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"	המדרש על הפסוק הראשון בפרשתנו מסביר שהקב"ה כביכול נתן את עצמו ביחד עם התורה לעם ישראל. יש במדרש זה כדי ללמדנו על היחס שבינינו לבין הקב"ה באמצעות התורה: התורה אינה רק מסר חד-פעמי שנתן לנו ה', אלא אמצעי לקשר מתמשך ויומיומי עם בורא העולם.
פרשת תצווה - גדולתו של אהרן	המדרש מספר שאהרן נבחר לכהן דווקא בעקבות חטא העגל. כוונתו מעולם לא הייתה לעזור לעם לבצע את זממם. הוא הציג עצמו כאילו הוא בעדם, ובעצם התכוון לבטל את עצתם. כך הוא הצליח לשמור על קשריו עם העם מחד, ולהישאר נאמן לקב"ה מאידך.
פרשת כי-תשא - "ככלותו לדבר איתו"	מדוע נאמר שהקב"ה דיבר עם משה, ולא אל משה? המדרש לומד מכך שמשה לא רק שמע את התורה, אלא היה שותף אקטיבי ביצירתה. כמשה בדורו, כך תלמידי החכמים שבכל דור ודור - הקב"ה מדבר "איתם", ולא רק "אליהם".
פרשיות ויקהל-פקודי - "וממכותייך ארפאך"	כשם שישראל חטאו בשיטים - כך ציווה הקב"ה לבנות את ארון העדות מעצי שיטים. מעובדה זו לומד המדרש שמידתו של ה' אינה כמידה בשר ודם: הקב"ה - במה שחטאו, בזה הוא מרפא.
פרשת ויקרא - "אי אתה מצווה אותי אלא על ישראל"	פרשת ויקרא פותחת בציווי למשה - "דבר אל בני ישראל". חכמי המדרש נחלקו בשאלה, מדוע הקב"ה מצווה את משה דווקא על ישראל; מדוע כה חביבים ישראל בעיניו? יש שהסבירו שישראל מסמלים את מציאות ה' בעולם, אחרים הוסיפו שישראל קוראים בשם ה', ועוד אמרו שישראל גם מקיימים את המצוות.
פרשת צו - האש המכלה את הרשעים	המדרש על הפסוק הראשון בפרשה דורש שכל המתגאה - אינו נידון אלא באש. דווקא האש - העולה ושואפת תמיד למעשה - היא השורפת ומכלה את מי ששם עצמו למעלה. ודווקא היא זו שמנחמת לעתיד לבוא את ישראל, המשפילים עצמם בפני קונם ושואפים לעלות מעלה מעלה.
פסח - זכירת יציאת מצרים	מהי משמעותה של המחלוקת על מצוַת זכירת יציאת מצרים? האם היא מצטמצמת לחובת הזכרת יציאת מצרים בלילות? ייתכן שהמחלוקת היא נרחבת יותר, ונוגעת למשמעותה של יציאת מצרים: האם היא זכירת יציאת מצרים היא משמעותית רק 'בימים' - בזמנים של השגחה גלויה, או גם 'בלילות' - בזמנים של הסתר פנים.
פרשת שמיני - "אל תרא יין כי יתאדם"	מדוע נאסר על חכמים להורות ועל כוהנים לעבוד במקדש אחרי שתיית יין? לכאורה, הסיבה היא החשש שמא החכם לא יורה היטב והכהן לא יעבוד במרץ אחרי שתייה. מהמדרש עולה שהבעייה בשתיית יין אינה טכנית אלא מהותית: הרודף אחרי היין רודף אחרי תענוגים, ואיש כזה אינו יכול, מעצם טבעו, לעבוד ולהורות כראוי.
פרשיות תזריע-מצורע - הפרת איזונים	העולם כולו מורכב מאיזונים עדינים בין כוחות סותרים. גדולתו של הקב"ה היא שהוא "שם לרוח משקל" - כלומר, קובע לכל כוח וכוח את הכמות המתאימה לו. הצרעת היא מחלה המתרחשת כאשר האדם חוטא, ומפר בכך את האיזון העדין בין הכוחות המרכיבים את גופו.
פרשת אחרי-מות - בשר תאווה במדבר ובארץ	האם מותר היה במדבר לאכול בשר תאווה? האם כל אכילת הבשר במדבר הייתה אכילת קרבנות, או שמא היה ערוץ נפרד של אכילת בשר חולין? ומה המעמד של אכילת בשר בארץ: האם האכילה בארץ היא נחותה מאכילת המדבר, או שמא היא בדרגה גבוהה וקדושה יותר?
פרשת אמור - דורו של דוד ודורו של אחאב	המדרש מבאר שדורו של דוד היו מפסידים במלחמות למרות שהיו צדיקים כיוון שהיו מדברים לשון הרע. בצורה דומה, דורו של אחאב היו מנצחים כיוון שלא דיברו לשון הרע, למרות שלא היו צדיקים גדולים. בשדה הקרב, מסתבר, הקב"ה אינו חפץ רק בצדיקות, אלא בעיקר באחדות.
פרשת בחוקותי - "אם בחוקותי תלכו"	השימוש בלשון "הליכה" לתיאור קיום המצוות הניע את חז"ל לחקור אחר הגורמים המניעים את האדם ללכת בדרכי ה'.
פרשת במדבר - "ודגלו עלי אהבה"	חז"ל דרשו את הפסוק "ודגלו עלי אהבה" כמתאר את התורה. כיצד התורה משקפת את אהבתו של הקב"ה לעם ישראל?
פרשת נשא - הסגרו של המצורע	מדוע משולח המצורע אל מחוץ למחנה? האם החברה רשאית להוציא מהמחנה כל אדם שאינו מוצא חן בעיניה? המדרש מסביר שישראל הם לגיונותיו של הקב"ה, ורק המנהיג - הקב"ה - רשאי להוציא אדם ממחנה ישראל.
פרשת בהעלותך - מעשה המנורה	מדוע צריכים ישראל להדליק מנורה בבית המקדש? האם צריך הקב"ה לאורה של מנורה זו?
פרשת שלח-לך - שלוחי מצווה	מדוע שלוחי מצווה פטורים מן המצוות? הרי הם אינם עסוקים בקיום מצווה, אלא רק עוסקים בשליחות לקראת קיומה; ומדוע ייפטרו ממצוות הנקרות בדרכם? המדרש מסביר ששלוחי מצווה המוסרים את נפשם על שליחותם מבטלים את כל עצמיותם מפני הקב"ה. הם חורגים מגדר "אנשים" והופכים ממש ל"מלאכים", שכל מהותם היא קיום רצון הבורא. זהו ההבדל היסודי שבין המרגלים ששלח משה לבין המרגלים ששלח יהושע.
פרשת קורח - המהרהר אחרי רבו	מדוע המהרהר אחרי רבו נחשב כמהרהר אחר השכינה? האם כבודו של הרב זהה לכבודו של מלך מלכי המלכים? נראה, שהמדרש מבקש להשוות בין מתן התורה החד-פעמי לעם ישראל במעמד הר סיני, לבין מתן התורה היומיומי, כל רב לתלמידיו.
פרשת חוקת - מצוות שיצר הרע משיב עליהן	על ארבע מצוות נאמר במדרש שיצר הרע משיב עליהן: איסור אשת אח, כלאיים, שעיר המשתלח ופרה אדומה. על כל המצוות האלו נאמר בתורה "חוקה", אך במה נתייחדו מצוות אלו משאר המצוות? מצוות אלו הן מצוות שכרוך בהן איסור; מעשה טוב שכרוך בו מעשה רע. מצוות אלו מחדדות את העובדה שמעשה אינו טוב כשלעצמו ולא רע כשלעצמו, אלא הקב"ה הוא הקובע מהו המעשה הטוב ומהו המעשה הרע.
פרשת בלק - הליכתו של בלעם	מדוע הקב"ה אמר לבלעם ללכת עם האנשים, ולבסוף העניש אותו על כך? כיצד ייתכן שהקב"ה מסייע לחוטא לחטוא, ומעלים ממנו את משמעות חטאו?
פרשת פינחס - ברכת השלום	מהי משמעותה של ברכת השלום שניתנה לפינחס? מדוע מאמירים כל כך חז"ל את חשיבותה של ברכה זו? נראה, שקיומם של שני אנשים שונים ביחד, בלי שנאה, יריבות וקנאה ביניהם, מעיד על קיומו של הקב"ה - עושה השלום ביניהם.
פרשת מטות - "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו"	המדרש על הפסוק "לב חכם בימינו ולב כסיל בשמאלו" מזהה את החכם ואת הכסיל בשלוש צורות שונות: החכמים הם היצר הטוב, הצדיקים ומשה רבנו (שעשה את העיקר - עיקר), ואילו הכסילים הם היצר הרע, הרשעים ובני גד ובני ראובן (שעשו את העיקר - טפל, ואת הטפל - עיקר). נראה, שכוונת המדרש להצביע על אחד מהמאפיינים הבולטים של היצר הרע: הוא עושה מהטפל עיקר, ומשכנע את האדם לבחור בשולי ובחיצוני.
פרשת דברים - "אלה הדברים"	המדרש מסביר שמי שזוכה לתורה - זוכה גם ביכולת דיבור. מהי יכולת זו? האם מי שלא למד תורה אינו יכול לדבר?
פרשת ואתחנן - סוגים שונים של תפילה	חז"ל במדרש מונים עשרה שמות שנקראה בהם התפילה. נראה, שכוונת חז"ל למנות עשרה סוגים של תפילה, על פי סדר עולה. בתחילה, האדם רוצה מאוד. בהמשך, הוא מפנה את רצונו לקב"ה. השלבים הבאים מהווים הידוק של הקשר עם הקב"ה, עד שלבסוף האדם מתחנן - מבקש מהקב"ה מתנת חינם.
פרשת עקב - "והיה עקב תשמעון"	על פי המדרש, במצוות שאנו מקיימים טמון שכר כפול: ראשית - יש להן תוצאות חיוביות במישור המיידי, ומעבר לכך - באחרית הימים צפוי שכר עצום למקיימי המצוות.
פרשת ראה - תכלית הקללות	מדוע אסור להפסיק בקריאת הקללות? המדרש מביא שלוש תשובות לשאלה זו, וכל אחת משקפת הבנה שונה של תכלית הקללות. ייתכן שמטרת הקללות היא לפרט את העונשים שיבואו על החוטא, אך ייתכן שמטרתן היא לגלות את השקר שבהליכה בדרך הרעה.
פרשת שופטים - "צדק ומשפט מכון כסאך"	המדרש על פרשתנו מונה ארבעה תחומים שבהם עדיפים הצדק והמשפט על הקרבנות: הם נוהגים גם כשבית המקדש חרב, הם מכפרים גם על חטאים במזיד, הם נוהגים גם בעליונים ואפילו בעולם הבא. ייתכן שמקור עדיפותם של הצדקה והמשפט נעוץ בכך שהם מעשה שמיים, ולא מעשה אדם.
פרשת כי-תצא - אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות	הקב"ה לא גילה את מתן שכרה של כל מצווה, כדי שנעשה את כל המצוות, ולא נבחר במצוות ששכרן גדול. מטרת עשיית המצווה אינה השכר שבסופה, אלא קיום רצון ה'.
פרשת כי-תבוא - "אשרי אדם שומע לי"	המדרש על הפרשה עוסק בכוחה של השמיעה: האדם הנכנס לתוך בית הכנסת, "דלת לפנים מדלת", ונמצא בתוך הקודש. שכרו הוא שהחוויה הרוחנית שהוא עובר אינה פגה בשערי בית הכנסת, אלא מלווה אותו בכל חייו.
פרשיות ניצבים-וילך - "בפיך ובלבבך לעשותו"	המדרש על הפרשה בוחן את מניעי העצלות. גם כאשר נראה שיש לעצל נימוקים רבים לעצלותו - למעשה, העצלות מעבודת ה' פירושה עצלות מהחיים עצמם.